ממש כמו בהוליווד ותעשיית הסרטים שנראה כי סובלות ממחסור חמור ברעיונות חדשים ויצירתיים וממחזרות קלאסיקות, גם תעשיית הגיימינג פונה לפיתרון הקל של חידושים למשחקים, תחת התירוץ של קונסולות הדור הנוכחי. זה זול, זה מהיר, והתקווה שקהלים חדשים ייחשפו למשחק מפתה את האולפנים להוציא גרסאות רימייק שלמות למשחקים ישנים ולגבות עבורם מחיר מלא. האחרון מביניהם הוא Dead Space של Motive Studio, שמצטרף לעונת משחקים דיי רוויה. האם הוא שווה את המחיר המלא?
הפעם הדמות הראשית מדברת!
דד ספייס החדש יוצא בצמוד להשקת The Calisto Protocol, שבויים על ידי הבמאי של Dead Space המקורי ונחשב בינתיים לפלופ רציני, למרות הכתרתו כאחד הגורמיים המשפיעים להצלחה של הפרנצ'ייז של Dead Space ואולי גם לסיבה לשחרור מחדש של המשחק הראשון, שהצית את הסדרה. אם אתם לא מכירים את הכותר, Dead Space המקורי הוא הסנונית הראשונה לפרנצ'ייז מצליח שכולל בתוכו כמה משחקים, סרטים, קומיקסים וספרים. Dead Space הוא לפני הכל משחק הישרדות-אימה. אחרי זה, הוא גם סיפור מדע בדיוני עלילתי, המסופר בצורה לא לינארית ולאורך מגוון רחב של מדיות – אך בבסיסו מתרחש בספינת חלל עליה משתלטים חייזרים.
בגירסה החדשה אנחנו מקבלים כאן דיבוב מלא לאייזיק קלארק, הדמות הראשית אותה אנחנו משחקים לאורך המשחק כולו, שדממה לחלוטין במשחק המקורי. מפעם לפעם, דמויות חדשות יופיעו ויניעו את העלילה, גם אם לאותו הכיוון המוכר. האווירה של Dead Space קודרת, חשוכה, קריפית ומבהילה. למרות שאתם משחקים רוב הזמן בספינת חלל אחת, המסע של Dead Space לכל אורכו של הקמפיין (כ-12 שעות פחות או יותר) מרגיש כמו ניווט במבוך אימים סבוך. הסביבות של המשחק משתנות, וגם אם תעברו במסדרונות או חדרים בפעם השנייה או השלישית, ספק אם תצליחו לזהות אותם בשל התאורה המשתנה (או יותר נכון, החשיכה המשתנה) והלחץ שלכם מלברוח מסיטואציה מסויימת. אלמנט האימה של המשחק לא נובע תמיד מעצם קיומן של מפלצות או סכנות על הסיפון, אלא יותר מלחץ של התמודדות עם קרב מורכב ואינטנסיבי בתוך חדר קטן מאוד בעודכם רק רוצים להתקדם לנקודת השמירה הבאה.
שמירה מלפני עשור
כן, כמו במשחק המקורי, גם כאן תצטרכו לשמור את ההתקדמות שלכם במשחק לאורך המפה שלו. ברגע הראשון שפגשתי בדבר, נזכרתי פתאום שפעם כל המשחקים היו כאלה וקיבלתי תחושת נוסטלגיה דיי חביבה. פתאום עם היכולות של הדור החדש של הקונסולות והתמקדות הטכנולוגיה (היי Quick Resume) – היה אפילו קצת מרגש לשמור את הנקודה בה אני נמצא במשחק באופן אקטיבי ותודה לאל – לא לחזור אחורה יותר לעולם לשלב שכל כך איתגר אותי מקודם. עוד משהו נחמד בשמירה – המשחק מציג לכם את זמן הנטו שהתקדם בקמפיין. כלומר, גם אם לקח לכם כמה נסיונות לעבור חלק מסויים במשחק, במשך שעות ארוכות – בסופו של דבר בנקודת השמירה שלכם תראו כמה דקות בודדות של התקדמות. אני משער שמדובר בשיטת ספירה ישנה שגם ככה הייתה מוטמעת במשחק ולא טרחו לשנות אותה, אבל זה היה שינוי דיי מרענן לעומת משחקים שעובדים קשה כדי לייצר תוכן פילריסטי ולהציג מספר דו ספרתי מוגזם של שעות משחק, רק בגלל שהם מכשילים אתכם.
הגרפיקה של המשחק עברה שיפורי פלאים, החל מהחליפה של אייזק שעברה כאן מתיחת פנים משמעותית וגורמת לזו של המשחק המקורי להחוויר, ועד עיצוב הסביבה המהפנט שיכניס אתכם לאווירה בקלות. כל אלמנט בכל חדר של ספינת החלל בה אתם נמצאים מרגיש כאילו עבר טיפול מאסיבי וניתן להבחין בבירור, מהפרטים הגדולים ועד לפרטים הקטנים שהמפתחים של Motive עשו הכל כדי לגרום למשחק להיראות הרבה, אבל הרבה יותר ריאליסטי. כדי לעודד אתכם לחקור את הסביבות החדשות, המפה של המשחק הרבה יותר פתוחה מעבר, ותוכלו לעבור בה אזורים בצורה הרבה יותר חופשית, לחזור אחורה למקומות שלא נפתחו בעבר, ולשפר את מערכת הנשקים שלכם בעזרתם. חלק מהאזורים שעוצבו מחדש לא עוצבו רק ויזואלית – אלא גם משחקית. כך, תוכלו להנות מביטולו של כוח המשיכה באיזורים מסויימים של המפה ולחקור את הסביבה בה אתם נמצאים בדרך חדשה לגמרי מהמשחק המקורי.
לא הכל חודש כמו שצריך
אבל יש כמה דברים שפחות עובדים בחידוש הזה. התנועה של אייזיק במרחב לא מצליחה להשתפר משמעותית מהמשחק המקורי, וזה מורגש מאוד, בעיקר כשאתם צריכים לרוץ מהר ולחשב זמנים כדי לשרוד את הזירה בה אתם נמצאים או בקרב בוס שמצאתי משכנע פחות כשהתנועה שלי הייתה כל כך איטית בעל כורחי. כשהשחקן הראשי נע כל כך לאט, אבל הסביבה שלו נעה מאוד מהר – לא נותר לי אלא לתהות מדוע המפתחים לא השקיעו את הזמן בשיפור גם בגזרה הזו.
למרות העובדה שדמויות האוייבים כאן (מפלצות מבחילות) נראות הרבה יותר טוב מאי פעם, ושהסכנות שתפגשו לאורך המשחק הן מגוונות, אני לא יכול להגיד שהעבודה על התנועה שלהן הרשימה אותי יתר על המידה ולפעמים בקרב מאסיבי הבאגים בגרפיקה מתגלים, ובכל זאת אני נזכר לרגע שמדובר בחידוש. יחד עם זאת, כשהן מובסות בעזרת מערכת הקרב המשכנעת של המשחק – תגלו מערכת "חיסול סופי" שאני לא אכנס לתיאורים הגרפיים שלה יותר מידי – אבל אגיד שהיא די מטורפת, ובקרבות קשים מאוד בהם אתם רגע אחד ממוות ומצליח להינצל – היא מאוד מספקת. באופן כללי, מערכת הקרב של Dead Space עובדת מצוין ומציגה מגוון טוב של כלי נשק שתמצאו לאורך המשחק, אשר נוספו אליהם בגרסאת הרימייק יכולות חדשות שיעצימו אותם עוד יותר. למרות שהקרבות ב-Dead Space לא מתקרבים לרמת האינטנסיביות של DOOM, רמת הקושי של המשחק היא גבוהה, ולמרות שתוכלו לשנות אותה – הכינו את עצמכם לאתגר משמעותי בכל הקשור לכיוון היריות שלכם, עמידה בלחץ ואזורי קרב צפופים שגם כשיציגו לכם מספר אוייבים קטן – תצטרכו להשתמש בכל כדור בנשק שלכם בחוכמה כדי לשרוד עד נקודת השמירה הבאה.
אחרי הכל – רימייק מצוין
הרימייק של Dead Space נכנס תחת אותה המטרייה של הרימייקים המצוינים שיצאו בשנים האחרונות ונותנים את הכבוד הראוי לשחקן, כך שהוא מצטרף לרימייקים כמו Final Fantasy (שהיה גם משחק השנה שלי לשנת 2018), The Last of Us Part 1, מאפיה ועוד. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שבדיוק כמוהם, החידוש המשמעותי כאן נוגע בבסיסו לגרפיקה, ובשיאו לעיצוב וחשיבה מחדש של כמה מהשלבים שאתם מכירים, הן מבחינת המשחקיות והן מבחינת הסיפור – לכן אם תגיעו למשחק הזה עם ציפייה לתוכן חדש לגמרי – אתם עלולים להתאכזב. אם עברו מספיק שנים מאז ששיחקתם את המשחק המקורי או שמעולם לא שיחקתם בו – אתם עומדים להיתקל בחוויה מרעננת ומהנה מאוד.
עותק לסקירה באדיבות עדלי יונייטד
The post הרימייק של Dead Space: ככה בדיוק עושים את זה appeared first on גיקטיים.