רק שנתיים לאחר משחק החידוש הקודם לסדרת ההרפתקאות, מביאים לנו המפתחים מקריסטל דיינמיקיס את המשחק השני שאמור להציג לנו לארה קרופט בוגרת, מחושלת וחזקה יותר. אז רגע לפני שיוצא המשחק המתחרה של סוני והחבר׳ה הפרועים מ-naughty dog – הנה הסקירה לחזרה הכל כך מצופה של שודדת הקברים הכי מפורסמת בעולם.
מהרבה בחינות המשחק הזה הוא הנאה אחת גדולה. אם אהבתם את המשחק הקודם, אז כאן אתם תמצאו משחק שדאג לשפר כל אספקט בחווית המשחק הקודמת שהכרתם. יותר, מכל מה שהיה אהוב עליכם. פתירת פאזלים וחידות, לוקיישנים עוצרי נשימה, אויבים שנופלים לרגליה של הארכיאולוגית העקשנית (בכוח הזרוע, לא בגלל יופיה), עולם פתוח מלא בהפתעות, ונרטיב מעניין וסוחף. הכל כאן. ועבור אוהדים רבים של הסדרה, מדובר בחדשות מצוינות, הרי מדוע להרוס מתכון מנצח? למי מכם שמצפה לשינוי דרמטי בסגנון המשחק, במכניקה או במשימות הקמפיין, זה לא הולך לקרות הפעם.
כבר מיד לאחר התחלת המשחק קל להרגיש שהמפתחים עמלו כדי לתת תחושה שלארה עברה מסע התבגרות משמעותי. הגיבורה חזקה יותר מתמיד, מנטלית ופיזית, ואין בכוונתה לתת לאף גורם עוין להפריע לה מלהמשיך את דרכו הקטועה של אביה. הדמות הפעם פחות עסוקה בעצמה וברגשותיה, והרבה יותר חדורה במשימות שלפניה. היא מרגישה פחות תלותית וגם היכולות שלה מרגישים משופרים בצורה משמעותית. זוהי ללא ספק הלארה הכי חזקה שייצא לכם לחוות.
הנרטיב
ואם כבר נגענו בסיפור, חייבים להודות שמדובר בסיפור נדוש, קלישאתי שכבר פגשנו באין ספור סרטים, ספרים ומה לא. אבל לזכות המשחק הזה יאמר, שהוא לפחות נאמן לז׳אנר הנכון, ולהיסטוריית המשחק שלו. ושוב, מבלי לקלקל יותר מדי, לארה שלנו ממשיכה את מסע אביה בניסיון למצוא את ״המקור הנשגב״ (divine source).
אותו מקור, בעיר אבודה אחת, שיעניק פתרון קסם לחיי הנצח. וכן, בדרכה אל הקברים האבודים ואל האוצרות שבדרך, היא נתקלת בשלל אויבים חדורי מוטיבציה לא פחות ממנה, שגם להם מסתתר מניע אישי שדוחף קדימה. בקמפיין הזה אתם תתקלו באגודה סודית ומסוכנת בשם ״טריניטי״ שמפריעה ללארה, באנשי צבא רוסי, באסירים שצריך להציל ובאנשי שבט שבאים לעזרה. שוב, מבלי להיכנס עמוק ולהרוס את הסיפור, מדובר על נרטיב צפוי, אבל עשוי טוב וכזה שגורם לך מיד להתחבר אליו ולאמץ את ההשתלשלויות שהוא מביא איתו. משחק הרפתקאות קלאסי, לא חייב להמציא את הגלגל.
אז כאמור אתם תצאו למסע שיביא אתכם לסיביר הקפואה. הנופים במשחק והמסכים השונים פשוט עוצרי נשימה ונעשה כאן מאמץ גדול לתת תחושה שהסביבה ״חיה״. השפעת הרוחות, שינויי מזג האויר והשיטוט בעולם מרגיש מאוד אותנטי. הסביבה מגיבה היטב לפעולות הגיבורה (סימנים בשלג, אבנים רופפות שמתגלגלות, שינויי גרביטציה) והמפתחים הצליחו להעניק תחושה שעוזרת ״ללכת לאיבוד״ במשחק הזה. הגרפיקה כאמור מעולה, במיוחד משחקי האור והצבע בשינויים הדרסטיים של התקדמות העלילה (מערות יבשות וחשוכות, אזורי שלג, מעברים רטובים, אגמים ונהרות, נטיפי שלג נמסים בכל מיני מצבי צבירה ועוד).
צפו בקטע וידאו להתרשמות קצרה בעצמכם:
שוב, בדומה לעבר, אבל הפעם טוב יותר, אתם תכנסו למסכי עולם פתוח (וגם לאזורי ״מסדרון״ קלאסיים) שמלאים בכל טוב. מערות שצריך לגלות, חיות בר מסוכנות, אוצרות ותיבות שיעזרו לכם לשפר כל אספקט בחווית המשחק. זה משחק שיתגמל אתכם היטב אם תעזו לחקור אותו. לא אחת יצא לי להגיע לקצה המפה מבלי שום סיבה מוצדקת, רק מהמחשבה שאולי מסתתר כאן אוצר חבוי. וכמעט תמיד באמת היה משהו מפתיע. אז תרגישו חופשי לחפש ולגלות, מה שבטוח – זה ישתלם לכם בשדרוג הדמות מהר יותר.
יכולות
בהתאם למסורת הסדרה גם במשחק הזה כלי הנשק העיקרי שתשתמשו בו יהיה כמובן החץ וקשת המפורסם של לארה. הפעם דאגו לעזור לנו באפשרויות שדרוג רבות יותר שמעניקות תחושת עוצמה גדולה יותר בשימוש בו. תוכלו לירות מגוון סוגי חיצים (מורעלים, מפוצצים, שקטים ועוד) שישכנעו אתכם להמשיך ולהשתמש בכלי המגניב הזה. אבל, אם תבחרו לירות את דרככם באמצעים ״מודרניים״ יותר, אז תמצאו כאן אקדחים ורובים אוטומטיים שיקלו על חיסול האויבים. חייב לציין שמכניקת הירייה סבירה ולא יותר, והחץ וקשת הם כנראה הכלי נשק הכי נכון והכי מתגמל להשתמש לאורך זמן. אולי זה נעשה בכוונה כדי שלארה לא תשנה את הסגנון שלה.
כך או כך, מעבר ליכולות הירי לארה גם יכולה להשתמש בשלל אובייקטים כדי לזרוק על המפריעים לה, ואף להפוך חלק מהם לרימונים מאולתרים או לבקבוקי תבערה. בחלק מהמשימות תהיו חייבים לפוצץ או לשרוף דרככם קדימה כך שאתם בכל מקרה עתידים להשתמש באפשרויות האלו. אם להתבסס על משחקי העבר, יכול להיות שאמצעים כבדים כאלה אולי לא כל כך מתאימים לסגנון המסורתי של לארה, הארכיאולוגית. וכאן גם אולי שווה לציין שמהרבה בחינות המשחק הזה סובל מפיצול אישיות. אכנס לזה בהמשך.
הציוד שלארה יכולה לסחוב, גם עבר שיפורים ושדרוגים, החל מפאוץ׳ הנשק המחודש וכלה בגרזן הטיפוס המשופר שיעזור לכם להגיע גבוה ורחוק מאי פעם. סצנות הטיפוס במשחק הזה הן מהטובות שתפגשו ובהחלט מדובר באלמנט מרכזי בחווית המשחק והחיפוש של לארה אחר המקור הנשגב ההוא.
בכלל כפי שכבר ציינתי, הגיבורה שלנו הפעם היא ללא ספק החזקה ביותר. לפחות זו שמרגישה הכי חזקה ללא ספק. לארה יותר אתלטית מבעבר, יותר מרשימה בקרבות אחד על אחד ומחסלת די בקלות את הבריונים שהיא פוגשת. גרזן הטיפוס המשופר מעניק לה יכולות מרשימות, וכשרון הירייה שלה באמת מרגיש מדויק ומהיר מכל משחק אחר בסדרה.
אין ספק, לארה עברה מסע התבגרות משמעותי שגם בא לידי ביטוי בתחושת העוצמה שלה הפעם.
אחד הדברים שהכי בולטים לעין הוא המאמץ של המפתחים להעניק ללארה התנהגות אנושית ואמיתית ככל הניתן, בהתאם להתרחשויות. תמיד שמתחילה סופת שלגים קפואה, לארה מחבקת את עצמה, רועדת ומחממת ידיים בכל מדורה אפשרית (המדורות, כזכור לכם, הם הבסיסים של לארה ברחבי העולם). אם נכנסתם לשחייה קצרה אז לארה תסדר את הקוקו בכל פעם שהיא יוצאת להמשך דרכה. בכל זאת, יש מוניטין לשמור עליו. ועוד התנהגויות שבאמת עוזרות להזדהות ולהתחבר עם הדמות שלנו. זה נשמע ברור ופשוט אבל משחקים מעטים דואגים לרדת לרזולוציה כזו של ההתנהגות כדי להעניק לה ממד אנושי.
גם מבחינה ויזואלית לארה הפעם מקבלת שדרוגים לסגנונות ואפשרויות הלבוש שלה, ואם זה בראש מענייכם תוכלו לשנות באופן תדיר את סגנון הלבוש של הכוכבת הראשית.
רמת הדיבוב טובה אבל בהחלט לא יוצאת דופן. הפעם החליטו להעניק פחות מלל ויותר אקשן לדמות והאמת שבסך הכל האודיו הכללי, והאודיו של הדמויות טוב בהחלט. חבל שלא פגשנו פסקול מוזיקלי טוב יותר, זה משחק שממש היה יכול להשתדרג אם היה כזה שמשלים את אווירת החיפוש והמתח.
אז הגיימפליי מאוד מזכיר את המשחק מ-2013 עולמות פתוחים עם משימות ציד, אתגרי טיפוס, ארגזי ציוד, צמחייה חשובה ושימושית, מערות נסתרות… וקברים. כן, 9 קברים חדשים לשדוד. מכאן הכל התחיל לא?
המשחק מצגי מערכת ״קרפטיניג״ (יצירת הכלים) חדשה שעוזרת ביתר קלות להשתמש בכל מה שאספתם מהעולם כדי להשתפר ולהשתדרג. אז אל תקלו ראש בצמחייה רחוקה או בארגז זבל ישן. יכול מאוד להיות שהחלקים האלו ישנו לכם את חווית המשחק. בנוסף למערכת היצירה תוכלו לשפר את כלי הנשק שלכם, להוסיף להם אלמנטים ולהקל את השימוש בהם. כמו כן, ובהתאם למסורת, תידרשו כל הזמן לרכוש כישורים ״סקילים״ חדשים שיביאו את לארה למיקסום כל היכולות שלה בעולם. החל מיכולות הציד, וכלה ביכולות הקרב והחיפוש.
עם התקדמות המשחק לארה יכולה לרכוש את הידע הנדרש כדי לדבר מספר שפות. ככל שתחדדו את הכישרון הזה, היכולת של לארה למצוא רמזים ולהבין טוב יותר את האזור תשתפר, ותעזור לכם לסיים את המסכים ביתר קלות.
Expeditions
המשחק הקודם הציג אפשרות מולטיפלייר די משמימה והפעם החליטו המפתחים להחליף את האפשרות הזו במה שנקרא כאן – Expeditions
מדובר בעצם בכל מיני שלבים ומסכים מתוך הקמפיין של המשחק, אליהם תוכלו לחזור כדי לבצע אותם ביתר יעילות ועם שלל תוספות ואתגרים. המטרה, לצבור את מירב הנקודות, לשפר את היכולות של לארה, לרכוש ציוד טוב יותר. והכי חשוב, לגרום לכם לחזור למשחק גם כשסיימתם את הקמפיין.
המסכים השונים כוללים אפשרויות המעניקות נקודות בונוס ועונשין בהתאם. ובדומה לשיטת הכרטיסים של פיפא 16, גם כאן החליטו משום מה לצרף את אפשרות הכרטיסים. ניתן לרכוש אותם בכסף אמיתי או בקרדיט שצברתם במשחק. הכרטיסים יעניקו לגיבורה שלכם יכולות משופרות וכל מיני טוויקים ויעדים שעליכם להשלים. המטרה בגדול להוסיף אלמנט של עניין למשימות כאן. לא אוהד גדול של שיטת הכרטיסים אבל חייב לציין שהמוד הזה כבר מרגיש מוצלח יותר מהמולטיפלייר של המשחק הקודם. וכן, עליכם להביס את שאר שחקני העולם אבל בעיקר- את החברים שלכם. ישנם 4 מצבים כאן להנאתכם – Chapter Replay, Chapter Replay Elite, Score Attack or Remnant Resistance.
אז כדי לחזור לנושא פיצול האישיות של המשחק חייב לציין – יש הרגשה לעיתים שהמפתחים לא ממש החליטו איזה סוג של משחק להעניק לאוהדים.
יש תחושה חזקה מאוד שהם ניסו לרצות את כולם פחות או יותר. גם עולם פתוח, גם משחק הרפתקאות, גם משחק יריות, גם משחק חשיבה עם חידות ופאזלים. רוב הזמן זה עובד. יש חלקים שזה מרגיש קצת מבולבל. היה אולי כדאי לשמור נאמנות לסגנון המקורי של לארה כגיבורה שהיא קודם כל חוקרת ארכיאולוגית ורק בלית ברירה מחסלת מקצועית.
ברגע שתתחילו לזרוק רימונים לכל עבר ולהפגיז עשרות אנשים, ובנוסף תגלו שלארה פשוט חזקה יותר מכל ביריון אימתני שבדרך, אולי גם תרגישו בניסיון הזה לרצות את חובבי ג׳אנר המכות/יריות. וזה לאו דווקא דבר רע. זה אומר שהמשחק הזה יעניק הנאה למגוון רחב של גיימרים. אבל בהחלט נקודה למחשבה עבור המשך ועתיד הסדרה הזאת.
כמו כן, בהקשר זה חייב לציין שהחלקים בהם אתם נדרשים לפתור חידות בעולם הפתוח שלפניכם, בסופו של דבר מרגישים קצת מפוספסים. כלומר, החידות טובות ומהנות אבל במבט לאחור מרגישות קלות מדי. חייב לזכור שמדובר באלמנט כל כך מרכזי מהד.נ.א של טומב ריידר שממש קשה להתעלם מכך. המסכים די מובילים אתכם לפתרון. עם זאת, חידות מסוימות ידרשו מכם לחקור ולהפעיל אלמנטים שונים רחוקים זה מזה, וכך המשחק יעניק לכם תחושה של עולם פתוח, ענק ואינטרקטיבי.
במידה מסוימת המשחק מזכיר את הבעיה איתה התמודד הכותר הראשון של יוביסופט לקונסלות הדור הבא – ווצש דוגס (watch dogs). גם הכותר ההוא סבל מאי בהירות לגבי אישיות המשחק ובמקום להפוך לקלאסיקה של ממש, הוא די נעלם ברקע. לפחות עד הוצאת המשחק הבא.
זוהי דילמה שמשחקים רבים נתקלים בה. מצד אחד רוצים לשנות, לחדש ולהביא דברים חדשים לקהל, ומצד שני חייבים לשמור אמונים לסוג המשחק, לג׳אנר הנבחר, לקו הסיפור ולאופי הגיבור. אי אפשר לסטות יותר מדי ולהפוך לא מזוהים עבור האוהדים של המשחק. אז גם כאן הנרטיב ואופי הדמויות הכללי לא תמיד מסתדר עם ההתרחשויות וההוצאה לפועל, אבל אני חייב לציין שבשורה התחתונה זה לא פוגע בהנאה של לחקור את העולם של הכותר הזה.
לסיכום
Rise of the Tomb Raider מציג לנו את לארה קרופט בשלב מתקדם בתהליך ההתבגרות שלה. היא חכמה יותר, חזקה יותר ויותר ממוקדת מטרה. פחות עסוקה ברגשות אשם ורחמים, ויותר עקשנית. לארה מרגישה אתלטית ומדויקת יותר. היכולות שלה השתפרו בהתאם, בכל אספקט של המשחק, ואין ספק שמדובר בגיבורה הכי עוצמתית שהסדרה הזו ידעה לייצר עם השנים. אם אהבתם את הכותר מ-2013 אז כאן דאגו לתת יותר מכל מה שהיה מוצלח אז. הגרפיקה מעניקה למשחק הזה את התפאורה הראויה למשחק הרפתקאות אקזוטי ומשחקי האור והצבע פשוט נפלאים.
אפשרות המולטיפלייר שהוסרה הייתה החלטה מתבקשת למרות שגם החידוש הנוכחי לא עתיד לרתק אתכם יותר מדי זמן. במיוחד לא בתקופת החגים הנוכחית. למי שחיפש משהו חדש ברמת סגנון ומכניקת המשחק, אז זה לא הכותר שיביא לכם את הבשורה. המשחק בעיקר נשען על הצלחת העבר ומציג עולם פתוח גדול, מלא ויפה יותר. אזורים נסתרים, אוצרות, מערות וחידות לפתור. כרגע המשחק הוא בלעדי עבור האקס בוקס וואן אך לראשונה בסדרה, המצב הזה הוא זמני. אז אם הרפתקאות ושוד קברים בראש שלכם, צאו עם לארה למסע מהנה, קפוא ומרתק במיוחד.