מקור: Big Blue Parrot

במה שהולכת ומסתמנת כמגמה החמה ביותר של 2015, שוב נרכש סטאראטפ ישראלי על ידי חברה ישראלית גדולה אחרת. הפעם מדובר בחברת המשחקים החברתיים הישראלית Big Blue Parrot שנמכרה לחברת Playtika הישראלית ששייכת לחברת Caesars מאז 2011.

רכישה לשם העסקה

חברת Big Blue Parrot הוקמה ב-2009 על ידי גלעד אלמוג, גל ווייזנברג ודניאל רכטר ומאחוריה 2 משחקים, כשהמוכר ביותר ביניהם הוא Poker Friends, משחק קזינו חברתי פופולארי שזכה למאות אלפי הורדות. העסקה הנוכחית היא הרכישה החמישית שביצעה Playtika, ו-Big Blue Parrot היא החברה הישראלית השנייה שהיא רוכשת לאחר שבשנה שעברה רכשה את Pacific Interactive.

על פי ההערכות תשלם Playtika עבור Big Blue Parrot כ-10 מיליון דולר, ומדובר בעסקת-העסקה או Acqhire, במסגרתה משלמת החברה הרוכשת בעיקר עבור כוח האדם של החברה הנרכשת ופחות עבור נכסים כמו קניין רוחני או המשתמשים. מיום הקמתה גייסה החברה כ-2.5 מיליון דולר מכמה משקיעים מובילים ביניהם גיגי לוי, ספי שפירא ועוד אנג'לים. כיום מונה החברה 9 עובדים, בעיקר מפתחים, שעברו כבר למשרדי Playtika בתל אביב והצטרפו ל-200 העובדים במשרד הישראלי של החברה.

עובדי Big Blue Parrot במשרד החדש שלהם. צילום: יח"צ

בתגובה לעסקה מסר גלעד אלמוג, הבעלים והמייסד של Big Blue Parrot: "אנחנו שמחים וגאים להצטרף לפלייטיקה, המובילה את התעשייה העולמית בתחומנו. אין לי ספק כי תחת כנפיה של פלייטיקה נצליח להביא את המשחק שלנו להישגים מרשימים בקנה מידה עולמי. חשוב לי להודות לצוות ולכל מי שליווה אותנו בשנים האחרונות״.

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל Playtika, מסר: "רכישת Big Blue Parrot מצטרפת לשורת רכישות מוצלחות שפלייטיקה ביצעה בשנים האחרונות. גלעד אלמוג, היזם והבעלים של Big Blue Parrot, ביחד עם הצוות שלו, יאפשרו לנו להמשיך ולהרחיב את שליטתנו בשוק הגלובאלי, ובין היתר, לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום המשחקים. כחברת האינטרנט הגדולה בישראל, פלייטיקה שמה לעצמה למטרה לתמוך בתעשייה המקומית ולתת הזדמנות ליזמים ישראלים מוכשרים ופורצי דרך בתחום"

מ-Playtika סירבו להתייחס לסכום העסקה.

הכנס השנתי ה-9 של עמותת GameIS, עמותת המשחקים הדיגיטליים בישראל, התקיים ביום רביעי האחרון (ה-9 בספטמבר) במתחם התחנה כחלק מפסטיבל ה-DLD. לאחר מושב הפתיחה והרצאת ה-keynote, ניתן היה לבחור בין מספר מושבי הרצאות מקבילים שעסקו בנושאים מגוונים כגון: פיתוח והפקת משחקים, משחקי אינדי ישראליים, עיצוב חוויית השחקן ושימוש בנתונים כדי לעשות scaleup לחברת המשחקים שלך. הכנס גם סיפק את ההזדמנות להסתובב בין הדוכנים השונים ולהתנסות במשחקים ובדמואים של חברות משחקים ישראליות ובוגרי תוכניות פיתוח המשחקים בארץ. הוקסמתי במיוחד מתערוכת האומנות של האמן הישראלי גוסטבו ויסלנר שהוצגה במתחם הדוכנים והציגה שלל יצירות בסגנון פיקסל ארט (בסגנון הקווסטים של שנות ה-90) שמתארות סצינות בולטות מסרטים וסדרות. כמו בכנס בשנה הקודמת, היה ניתן לראות שצמחה כאן קהילת מפתחי משחקים מרשימה ביותר עם הישגים בינלאומיים וכמות עצומה של יצירתיות, תשוקה למקצוע וכשרון.

הכנס משך אליו כ-800 משתתפים שבאו להקשיב לשלל מרצים מכובדים מהארץ ומהעולם כולל ה-CTO וה-COO של חברת King (קנדי קראש), דיאנה מולדבסקי שלאחרונה הצטרפה לחברת ההשקעות 500Startups ובעברה הייתה CRO של ZeptoLab (יוצרת המשחק הפופולרי Cut the Rope), מנכ"לים של חברות ישראליות מצליחות כגון Funtactix, Pazu Games ו-SideKick Games ועוד ועוד.

היות שקצרה היריעה מלתאר את כל עושר המידע שניתן במסגרת הכנס, בחרתי להתמקד בשלוש הרצאות ששמעתי במהלך הכנס שעשו עליי רושם מיוחד.

יוסי ורדי וקית בואסקי

1. מהו המפתח לגיוס הון ממשקיעים עבור משחקים?

קית' בואסקי הוא המייסד של חברת "Boesky & Company" העוסקת בקניין רוחני של משחקים והנשיא של חברת Eidos Interactive (שפועלת כיום כ-Square Enix Europe) שיצרה להיטים כגון לארה קרופט, דאוס אקס והיטמן. בהרצאתו המעמיקה, בואסקי הציף את הבעיה שמטרידה חברות משחקים רבות: הקושי לגייס מימון. משקיעים עדיין מהססים להוציא כסף מכיסם ולהשקיע במשחקים על אף שמדובר בתעשייה בעלת רווחים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. למרות ש-Snapchat מרוויחה הרבה פחות מ-Supercell (החברה שיצרה את Clash of Clans), עדיין משקיעים אינם רגילים להשקיע בסקטור הגיימינג. לדעת בואסקי, המפתח הוא לשנות את הפרספקטיבה של המשקיעים ולשים דגש על המיומנות הרבה של תעשיית המשחקים באיסוף וניתוח דאטה. למעשה, בואסקי השווה את תעשיית המשחקים ל-Enterprise Software ואמר שכמוה, חברות המשחקים הגדולות, יודעות לאסוף כמויות אדירות של מידע על משתמשיהם ולהפוך אותו לידע שימושי. חברות אלו יודעות להיעזר במידע זה במטרה ליצור גיימיפקציה, לגבש קהילת שחקנים ולהגיב על הפידבקים שהשחקנים משדרים ישירות או באמצעות התנהגותם במשחקים. בעיניי בואסקי, כל חברות הטכנולוגיה המובילות כיום הם סוג של משחק המיועד לשמור על עניין ומעורבות של המשתמשים וגם לאסוף עליהם מידע רב ככל הניתן. לא רק זאת אלא שמשחקים יכולים להיות הבסיס למוצרים טכנולוגיים מוצלחים אחרים.

בואסקי התייחס לסטוארט בטרפילד, המייסד של אתר התמונות פליקר ושל תוכנת המסרים המיידים סלאק, אשר פיתח את שני המוצרים הללו על בסיס שני משחקים כושלים שיצר קודם לכן. רייד הופמן, היוצר של לינקדאין, אמר בפודקאסט הפופולרי של טים פאריס, שכל החלטותיו העסקיות מבוססות על ידע שצבר ממשחקים. בואסקי הוסיף וציטט את דניאל פינק, חוקר בתחום האושר, שטוען כי הדרך הטובה ביותר ליצירת מוטיבציה ואושר היא לספק לאנשים 3 אלמנטים: אוטונומיה, מומחיות ותכלית. משחקים, לדבריו בואסקי, מספקים לשחקנים את שלושת האלמנטים הללו וזאת הסיבה שאפליקציה כמו Zombies, Run לעולם תהיה טובה יותר מסתם עוד אפליקציית ריצה אחרת.

קית בואסקי

2. איך תגרמו לשחקנים להתאהב במשחקים שלכם ולחזור לדייט שני?

דורי אדר, האדם שמאחורי סוכנות הייעוץ בעלת אותו השם שמטרתה סיוע בקידום ושיווק משחקים, סיפק לקהל הרצאה משעשעת ומלאת תובנות על הדרך בה נוכל לגרום למשחק שלנו להיות חלק קבוע בחייהם של הקהל שלנו. הוא הקביל את תהליך ההיכרות של השחקנים עם המשחק שלנו לתהליך דייטינג שצריך להתחיל מדייט ראשון מוצלח ועד לזוגיות מוצלחת. כמו שכולנו יודעים, ישנה המון תחרות על תשומת הלב שלנו ומעט זמן להקדיש לכל תחביב. כך שאם אנחנו לא מצליחים לגרום לשחקנים להתאהב ולהתחבר לחלוטין למשחק שלנו על הסשן ("הדייט") הראשון, הסיכוי שיחזרו לשני די נמוך. לא רק שזאת משימה קשה, הרי שכל התהליך הוא כמו ספידייט כאשר הרבה מאוד אפליקציות אחרות נשקלות ונמדדות בזמן קצר. לכן חשוב שנדע מיהו קהל היעד שלנו בצורה העמוקה ביותר. מיהם, האם הם עובדים, מתי ישחקו במשחקים, מה הייחוד שלהם וכך הלאה. אפשר לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות לאתר קהלים ייחודיים שטרם התייחסו אליהם בעולם הגיימינג ולייצר לעצמך נישה ייחודית.

כך למשל, עד לפני כמה שנים לא התייחסו לילדים מספיק בתור קהל פוטנציאלי עד שבאו חברות כגון Tabtale ושינו את המצב. עוד דוגמא היא משחקי ההלבשה שנחשבו בתור נחלתן הבלעדית של ילדות קטנות עד שלפתע חברות משחקים שונות זיהו את הפער ויצרו ז'אנר חדש של משחקי הלבשה עבור נערות ונשים מבוגרות. לא רק שזה ז'אנר שהפך מאוד פופולרי אלא שהוא איפשר לחבור לברנדים קיימים בעולם האמיתי שמוכרים את המוצרים שלהם באמצעות המשחק. דורי הדגיש את החשיבות הרבה של קלות ההתקנה ומהירות עליית המשחק. בעולם שבו אנשים עסוקים רבים מתפנים למשחקים רק בהפסקות שירותים ובין לבין סידורים, משחק שלא עולה ומתחיל מהר, יאבד מהר את כל לקוחותיו הפוטנציאליים.

עצה נוספת שדורי חלק עם הקהל הייתה לוודא שהמשתמש יבין מהר מהי המהות של המשחק, ואם שולחים נוטיפיקציות אז רק כאלו שמספקות מידע מעשי ומדויק. לתת מסגרת זמן שבה צריך לפעול כרגע או שאחרת המשתמש יפספס משהו. משחקים טובים יוצרים תחושה של זהות וקהילה – שחקנים צריכים לרצות לשתף דברים בנוגע למשחקים במדיה החברתית כי הם אומרים משהו עמוק על הזהות והתחושה שלהם ובנוסף, אם הם יכולים לחלוק עם חברים את החוויה ולפרגן להם במתנה או בפידבק.

אחת מיצירותיו של גוסטבו ויסלנר. מזהים את הדמויות?

3. מה חשוב לזכור כאשר יוצרים משחק שמיועד לקהל האסייאתי?

אוהד ברזילי, מעצב ומפיק משחקים מחברת SideKick Games, סיפק לנו הצצה מאירת עיניים על כיצד החברה והתרבות האסייאתית משפיעות על האופן בו אנחנו צריכים ליצור משחקים לקהל זה. זה זמן מה שיש השפעה הדדית בין המערב למזרח מבחינת משחקים ואלמנטים משני העולמות מתחילים להתערבב זה בזה. עם זאת, כאשר המטרה שלנו היא לפנות לקהל האסייאתי, חשוב שנזכור מספר דברים. בניגוד לקהל המערבי שמעדיף משחקים בעלי עיצוב "נקי", לא מציף, לא-לינארי, פשוט ועם דגש רב על עלילה מורכבת, השחקנים האסייאתיים מעדיפים עלילה פשוטה, מכניקה מורכבת, חישובים, איסוף חפצים, "גריידינג" ודאטה. אלמנט אחד שתפס את אוזני היה שאוהד הסביר שהשפות האסייאתיות הן לוגו-גרפיות ואינן מכילות אותיות גדולות בראשית המשפט או אותיות נטויות. לכן, הם רגילים להשתמש בצבעים, בהבהובים ובפונטים גדולים על מנת למשוך תשומת לב ומצפים לקבל הרבה יותר נתונים ו-"אופי" מהאותיות עצמן. הם רגילים לריבוי אלמנטים על המסך כמו שהם רגילים לכך בעולם שסביבם. השחקנים המערביים רגילים לשיטה בה צוברים נקודות ניסיון (XP), מתקדמים בשלבים וזוכים ביתרונות כתוצאה מכך. השחקנים האסייאתיים, לעומת זאת, מעדיפים להשקיע בצבירת חפצים יוצאי דופן ורגילים להקריב יצורים שונים ומשונים במטרה להתקדם. הם גם מוכנים לעשות משימות חוזרות ונשנות (מה שמכונה "גריינדינג") במטרה להשיג את החפצים האלו. אפילו אם ישיגו נשק חלש או בינוני, הם עדיין מוכנים לעשות זאת, כי שילוב בין נשקים כאלו יוביל לחפצים מוצלחים יותר. המיתולוגיה האסייאתית על שלל הרוחות והאלים שלה משפיעה מאוד על ציביון המשחקים וחשוב להכיר אותה. אם אתם יוצרים משחק עבור קהל אסייאתי, אולי עדיף ליצור כזה שמבוסס על חרבות ואומנויות לחימה ונופים מקומיים ולא כזה שמבוסס על רובים ולוס-אנג'לס. יש סיבה שסדרת GTA לא הצליחה במזרח.

אחת מיצירותיו של גוסטבו ויסלנר

חשוב לציין שעמותת GameIS עושה מלאכת קודש של גיבוש קהילת מפתחי המשחקים המקומית וחובבי המשחקים באשר הם. העמותה יצרה כמות אדירה של אירועים ומפגשים מוצלחים עבור הקהילה באמצעות עבודה קשה ומאומצת של מתנדביה ומנהליה. עם זאת, קשה לדבר על חוויית הכנס השנה בלי להתייחס למספר אלמנטים שהפריעו ליהנות ממנו במידה בה היינו רוצים. שילוב הכנס במסגרת פסטיבל DLD לאו דווקא סייע לתחושה של כנס מיוחד ונפרד עבור קהילת מפתחי המשחקים והגיימרים. בנוסף, היה צורך להתחלק במשאבים עם יתר פסטיבל ה-DLD. כך למשל, באוהל הרישום בכניסה למתחם היו 3 עמדות למתן כרטיסים עבור משתתפי פסטיבל DLD ורק אחת לכנס GameIS, דבר שגרר אחריו תור ארוך בכניסה תחת השמש הקופחת. ההרצאות התקיימו בשני אוהלים שהמזגנים המרובים בהם לא הורגשו בקרב הקהל הרב. כמו כן, האקוסטיקה לא הייתה אופטימלית והיה קשה לשמוע את המרצים, שחלקם היו בעלי מבטא כבד, ולהתרכז בדבריהם. אין ספק שלא ניתן היה לחזות את האובך והחום והלחות הקשים של אותו יום ספציפית אבל להבא, כולי תקווה שהכנס יתקיים במתחם סגור וממוזג כהלכה.

יו"ר העמותה, ניר מירצקי, סיכם את הכנס כך: "בעזרת השת"פ עם DLD התמקדנו השנה בדוברים בינלאומיים מהשורה הראשונה מחברות כמו King וZaptoLab וביוצרי משחקים שוברי קופות שגדלנו עליהם כמו Tomb Raider ו-Call of duty, השנה גיוונו גם בהרכב הדוברים הישראלים ולבקשת הקהילה שלנו התמקדנו בתעשיית משחקי האינדי הפורחת בישראל עם מספר דוגמאות ודוברים שאכן שבו את לב הקהל – כל זאת בהחלט השתלם כמו שמשתקף בתגובות מדהימות הן מהתקשורת בארץ והן מכתבים בינלאומיים. למרות מזג האוויר הקשוח אשר איים להביסנו גם האורחים הבינלאומיים רוו נחת, הגדילו לעשות נציגי King, GameDuell, Creative Alchemy שהודו מכל לב על השתתפותם, פירטו שישמחו לשתף פעולה שוב וחלקם אף לא שלל שת"פ עם חברות ישראליות בעתיד הקרוב."

לסיום, האם אתם מצליחים לזהות את כל הדמויות ממשחקי המחשב שמופיעות באיור של גוסטבו ויסלנר?

לפני שנה בדיוק הושק לעולם המשחק היקר בכל הזמנים. אחרי ההתרגשות הגדולה ותנופת המכירות המרשימה, גילו גיימרים רבים בעולם שהמוצר שהם קיבלו הוא בהחלט טוב. אבל לא טוב כפי שהם ציפו. לעתים אפילו מתסכל. כדי להבין את חשיבות ההרחבה השלישית הזו של דסטני צריך ראשית להסביר את המצב שקדם לה.

שחקני דסטני מתחלקים לכמה סוגים שמבלים את זמנם בחיסול יצורים מוזרים אי שם בכוכבים: כאלה שהתחילו ולא הפסיקו עד עכשיו לשחק, כאלה ששיחקו מעט וזנחו את המשחק לעד, וכאלה ששיחקו מספיק אבל הותשו ממערכת צבירת הנקודות והתחושה הלא מספקת שהמשחק נטע בהם. אני מאמין שאני שייך לסוג השלישי. זה גם הסוג שקשה להחזיר בו את התשוקה לשוב למשחק. אז בכל מקרה, אם משחק בן שנה מצליח להחזיר לשחקנים בכל רחבי העולם את החשק והרצון לחזור ולהגן על הגלקסיה, כנראה שמשהו טוב באמת קרה פה.

הרבה יותר מסתם הרחבה

בדר״כ הוצאה של הרחבה לא מייצרת מספיק עניין ותוכן כדי לחזור ולסקר את המשחק. כאן המצב קצת שונה. ההרחבה הזו היא הרבה יותר מהרחבה. מדובר בשינוי מהותי לכל הנקודות שעד היום היו מוקדי הביקורת כנגד המשחק המושקע. אבל גם מדובר ביותר מכך, המפתחים בבאנג׳י לא רק תקנו את הטעויות שלהם הם גם לקחו את השינויים צעד אחד קדימה והציגו לנו סוף סוף את המשחק שאני משוכנע שהם התכוונו להשיק לפני שנה. עד היום יצאו 2 חבילות הרחבה קטנות יותר: house of wolves ו-the dark below. שתיהן היו בסך הכל די מאכזבות. למרות השינויים הקלים שכל אחת הביאה איתה והמשימות החדשות, היה מדובר בהרחבה קטנה ולא משמעותית. בוודאי לא כזאת שנותנת מענה לכל הבעיות המרכזיות של המשחק.

בחזרה להתחלה. דסטני המשחק המקורי לא היה חף מבעיות. למרות הגרפיקה והסאונד המרשימים, המשחק היה חסר כל נרטיב ושיטת צבירת הנקודות הייתה לא פחות מסיוט מתיש. כדי להמשיך את המסע בגלקסיה היה עלייך לבצע שורה של משימות שחזרו על עצמן וגם זה לעיתים לא היה מספיק. נשקים ושדרוגים מסוימים היו דורשים חלקים נדירים וללא קצת מזל לא היה סיכוי אמיתי להמשיך קדימה. לא כמו שרצית בכל מקרה. הבאגים השונים, האנטרקציה בין הדמויות במשחק והתחושה ש׳כבר עשית את המשימה הזו במקום הזה׳, כולם היו בעוכרו של המשחק. אבל כאמור, הרבה מזה השתנה. באמת הרבה.

ראשית המשחק סוף סוף מציג לנו סיפור. נכון, לא מדובר בסיפור יוצא דופן וגם לא ראינו תוספות של דמויות חדשות, אבל מדובר בסיפור אחר תרתי משמע. הנרטיב קל וברור להבנה, הדמויות השונות מקבלות עומק, ומה אתם יודעים? המשחק פיתח אפילו חוש הומור. נראה שהמפתחים הבינו שמה שעובד נפלא עבור בורדרלנדס, יעשה את העבודה גם כאן. וכמה שזה היה חסר. המשחק הקודם היה יבש ומשמים בצורה לא ברורה. כאילו באמת שכחו שמדובר במשחק וידאו, ולא הגנה אמיתית על הציביליזציה שלנו. אז הקלילות הגיעה לדסטני ואיתה כאמור גם סיפור שאפשר להזדהות אתו. לא אהרוס לכם עם ספויילרים אבל בגדול לא משהו מפתיע – Oryx המלך פושט לכל עבר, רוצה לחסל אתכם ואתם אותו. אה, ויש לו צבא שלם שמוכן לבחון את הכישורים שלכם. אז מבחינה זו התחושה היא שהמשחק פיתח סוף סוף אישיות. והפעם גם אתם תוכלו להבין לאן הולכים, ולמה עושים מה שעושים. ומה נאמר, כמה שסיפורים של משחק וידאו יכולים להיות מטופשים, הנקודה הזו קריטית להגברת המתח ותחושת השליחות.

אז אם כבר נגענו במשימות, ההרחבה מביאה איתה 8 משימות סיפור חדשות. חלקן קלות מאחרות אבל כולן מהנות. השיא כאמור הוא במפגש מול Oryx במגרש הבייתי שלו Court of Oryx.

ברגע שתסיימו אותן יפתחו בפניכם משימות צד חדשות quests שיעסיקו אתכם עד ההרחבה הבאה. זה עוד מבחן שרק הזמן יקבע אם המשחק צולח, אבל לפחות הן מעניקות ממד חדש למשחק, וניתן באמצעותן לבצע שורה של משימות מגוונות. אפשר לבחור משימה באופן עצמאי ולכל אחת אופי שונה. והחלק הכי טוב, גם כאלה שלא יהיו הכי מצוידים או בעלי הדירוג הכי גבוה, ימצאו כאן הנאה חלקה ורצופה. בכל מקרה אתם תצטרכו לחזור שוב לירח, לרוסיה הקפואה, למאדים וונוס המוכרים כדי לחסל את הפשיטה האחרונה של יצורי המלך. גם כאן תמצאו שינויים קלים אבל בגדול מדובר שאותם מקומות שכבר חקרתם פעם או פעמיים.

משימה עבור 6 משתתפים המחוברים און-ליין

בנוסף, ההרחבה מביאה גם 4 משימות strike חדשות (ב-ps4) וגם ׳משימת-המשימות׳ חדשה raid בשם King's Fall. משימת השיתוף הזו תדרוש מכם ומחבריכם שעות רצופות של משחק ושיתוף פעולה אמיתי. כידוע, גם משימות ה-raid הקודמות דרשו שיתוף פעולה. הטובה מבין השתיים vault of glass, הייתה עד עכשיו האתגר הכי גדול המשחק. למי שלא מכיר אומר בקצרה, מדובר במשימה של 6 משתתפים המחוברים אונליין, ועליהם לנצח ולחסל גלים של יצורים במשימה שדורשת מכל שחקן לקחת תפקיד מוגדר, לחפות על חבריו ולהיות קשוב לצוות. אה, ואם תהיו ממש טובים אז המשימה תקח לכם רק כמה שעות טובות. ברצף.

אז אתם עתידים לקבל יותר מכל מה שהכרתם. אבל כאמור גם מעבר לכך. למי ששכח מושגים שעולים פה בכתבה ללא הסבר, הנה הסקירה המקורית למשחק עם כל מושגי הבסיס.

מפגשים מול בוסים אימתניים יאתגרו אתכם יותר מאי פעם, ויאלצו אתכם להתחשב בזירה עצמה ובשלל המכשולים שהיא מציבה, בנוסף ליצורים השונים. המצב הזה מאלץ אתכם לאמץ סגנון משחק דינמי ומחושב באמת, ובסופו של דבר משפר מאוד את חווית המשחק הכללית. גם היצורים השונים מגיבים אחרת ומביאים אתם שיטות לחימה חדשות. יש כאלה שיתפצלו למספר פריטים (Thrall) בעוד הם מתקרבים אלייך, כאלה שיפוצצו אתכם עם המגן שלהם, יעוורו אתכם, או כאלה שמייצרים בועת הגנה עבור החברים שלהם. ובקיצור המפתחים הכניסו גיוון לא רק לזירות הלחימה אלא גם ליכולות של היצורים השונים שמחייבות את השחקן להגיב בחכמה. לא מספיק רק לירות ולקפוץ, צריך לשים לב איפה מתי וכיצד הכי חכם להשתמש בארסנל הנשקים שלכם (הנשק העיקרי, ״המיוחד״ ו״הכבד״).

לא אכנס לויכוח האם דסטני הוא mmo או fps או שילוב מנצח של שניהם. כך או אך אומר, שגם אם אתם אוהבים את אחד הסגנונות, המשחק הזה יענה על הצרכים שלכם. ובכל אחד מהקטגוריות, הוא אחד המשחקים הכי טובים שיצאו עד היום.

נצלו את הפרצה לפני שתחסם

אז כאמור כבר הרבה יותר קל להשיג ׳נקודות אור׳ ושיטת ההתקדמות הפכה נעימה ומתגמלת. כעת, זה יותר עניין של השקעה שלכם מאשר מזל/השגת רכיב נדיר כזה או אחר. אם תשקיעו את הזמן תטפסו מהר בניקוד הכללי שלכם תוך שאתם זוכים בשלל נשקים ושדרוגים חדשים. לאחרונה גם הספיקו גיימרים בעולם למצוא פרצה חדשה במשחק שמאפשרת השגת ניקוד ׳אקזוטי׳ בצורה חלקה ורפטטיבית. אז אם זה מדבר אליכם תזדרזו עד שהחבר׳ה מבאנג׳י יתקנו את החור.

מילה על הנשקים. ההרחבה הזו מביאה איתה גם שלל של ציוד חדש שאותו תוכלו להשיג ביתר קלות. לא שזה תמיד יהיה קל, פשוט הרבה יותר קל מבעבר. אין כאן חידוש יוצא דופן למרות ההשקעה הגרפית האדירה של מבחר הנשקים. עם זאת, תוכלו להשתמש לראשונה בחרב אור אימתנית. חוויה שאני חייב לציין שהייתה נפלאה.

בכל דמות שתבחרו לשחק בדסטני (יש 3: warlock, titan, hunters) יש מה שנקרא subclasse שמאפשר לדמות להפוך לזמן קצוב לדמות משופרת עם יכולת יוצאת דופן כזו או אחרת. ההרחבה הזו מביאה לכל דמות subclasse כזה חדש. ה-titian למשל מקבל את ה-Sunbreaker שבעצם מאפשר לכם להטיל פטישי אש עוצמתיים על כל מה שנקרא בדרככם. הכי מפתיע היה ה subclasse של הצייד שמעניק לכם בין היתר, חץ וקשת מיוחד ופצצת התחמקות/העלמות כדי שתוכלו לחמוק ממצבים מסובכים.

The Dreadnaught

בעצם התוספת המשמעותית ביותר לעולם הכוכבים שלכם היא זו. מדובר על ספינת חלל (״כוורת”) ענקית שבתוכה כאן תפגשו גם את Oryx. והמקום הזה עתיד עוד להפתיע אתכם. הוא מרגיש ענקי למרות שהוא לא כזה גדול, אבל הוא מלא במקומות נסתרים, בציוד נסתר ובשלל הפתעות שיגרמו לכם לתור אותו פעם אחר פעם. יש כאן שיטות מיוחדות לפתוח משימות ״בוס״ ייעודיות, פאזלים לחבר ותיבות אוצר עם טוויסט של מחשבה. ואתם תגלו שהשימוש בחבר הכי טוב שלכם ה-Ghost, יפתח לכם מקומות שלא שיערתם שיכולים להיפתח. אין ספק שהמפתחים עבדו שעות נוספות כדי להפוך את המקום החדש למקום מלא ומאתגר שמלהיב את השחקנים לחפש בו יותר יותר. אז בגדול ה Dreadnaught הוא תוספת אדירה שפשוט מוסיפה עוד ׳כוכב׳ ששווה להגיע אליו תכופות ולחקור אותו.

ואם כבר הזכרנו את ה-raid החדש שמתרחש כאן בדיוק, אז תדעו שאם תבחרו לנסות את מזלכם אתם עתידים לקבל את כל הטוב הזה בצורה מרוכזת. המשימה הגדולה כוללת בתוכה את כל ההפתעות והחידושים של המשחק. עד כה חוויתי את raid פעמיים אבל ללא הצלחה לסיים את המשימה הארוכה הזו. עוד כמה ימים של השקעה ובחירת צוות איכותי, וגם זה יהיה מאחורינו.

גם משחקי האונליין ב-Crucible קיבלו תוספות עם ההרחבה הזו. שוב, דווקא כאן, למרות העבודה שנעשתה, דסטני לא הצליחה לחדש הרבה. למרות המוד הנחמד בסגנון ״תפוס את הדגל״ rift הכה מוכר לנו ממשחקים אחרים. אין הרבה חידוש לא בסגנונות המשחק, ולצערי לא במהירות החיבור בין השחקנים matchmaking והתחלת המשחקים השונים. כאן עדיין מדובר בתהליך שהרבה פעמים לוקח זמן רב מידי. גם לא ראינו מספיק תוספות של מפות חדשות שיוכלו להכניס באמת גיוון למשחקי המולטיפלייר. התחושה עדיין שבאנג׳י ׳חייבים׳ לנו כמה מפות כדי שנתחיל להרגיש מרוצים. אבל בגדול, מי שאהב את ה-Crucible עד עכשיו יהנה יותר לאחר ההרחבה. זה וודאי.

ב-2 בחינות דסטני הוא משחק שמהווה מופת עבור התעשייה כולה. גרפיקה וסאונד. מבחינה גרפית אנחנו מכירים את המפתחים האלו כבר שנים, ויודעים את רמת המקצועיות, הדמיון וההקפדה על פרטים שהם יכולים לספק. מבחינת הסאונד זה אולי המשחק הכי טוב עד היום. ולא רק הסאונד של הנשקים השונים, המכות והיצורים. מוזיקת הרקע, שמלווה את השחקן, והקריון של המשחק הם פשוט דוגמה לכל חברת מפתחים בתחום הגיימיניג.

וגם ההרחבה הזו מביאה שינויים בקאסט השחקנים שלוקחים חלק בהפקת הענק. אולי החידוש המשמעותי והבולט ביותר הוא הביצוע של השחקן Nolan North שעושה פשוט עבודה אדירה בתור ה-Ghost החדש שלכם. החבר הכי טוב שלכם כאמור. באנג׳י זנחו לחלוטין את הביצוע הבינוני של Peter Dinklage שזכה בשנה שעברה לביקורות צוננות מהשחקנים בעולם, והשינוי כאן היה פשוט במקום. אגב, נולן כמובן הוא קריין מדיה מנוסה ואנו מכירים אותו בין היתר גם מביצוע עבר מצוין ב-uncharted 2 among thieves. אז לכל חובבי הסאונד, המשחק ממשיך בדיוק מאותה נקודה שהוא הפסיק ואפילו מתקן את הנקודות הרופפות. בהחלט חווית סאונד איכותית ומהנה.

דסטני הוא אחד ממשחקי השיתוף הכי טובים שיצא לנו להכיר. ההרחבה הזו משפרת את האינטרקציה בין השחקנים והופכת את השיטוט בכוכבים השונים לחוויה חברתית שמפתיעה תמיד ומייצרת לכם חברים חדשים במסע האדיר להגנה על הגלקסיה.

לסיכום

ההרחבה החדשה הזו של דסטני היא הרבה יותר מסתם עוד הרחבה. היא שינוי מהותי לכל חלק במשחק. שינוי שהופך את דסטני למשחק שונה. אין כאן נקודה שלא עברה מייקאובר. הסיפור, הסאונד, הציוד והנשקים, המשימות החדשות, שיטת הניקוד, היצורים ומשימת ה-raid, כל אלו ועוד הופכים את דסטני למוצר מוגמר הרבה יותר טוב מזה שהושק לפני שנה. ולמרות המולטיפלייר הבינוני והמבחן שה-quests יעמדו בו לאורך זמן, יש תחושת סיפוק הרבה יותר טובה כאשר חוזרים לשחק. ההרחבה הזו תדבר גם אל שחקנים חדשים וגם אל כאלו שנהנו מהמשחק הקודם אבל החליטו לנטוש את הספינה. המחיר אמנם בהתאם, ויש גם משימות שלא נפתחות אם אין לכם הרחבות קודמות (נקודה מרגיזה, היו צריכים לפתוח את כל האפשרויות לכל מי שרוכש את ההרחבה הזו), אבל בשורה התחתונה מדובר בהרחבה שבהחלט שווה לחוות בעצמכם.

מצורף קטע משחק עם רגע השיא של ההרחבה – המאבק מול Oryx האימתני. תהנו!

שוב הגיעה התקופה הזו. ליגות הכדורגל חוזרות לעונה חדשה, שחקנים עברו מקבוצה לקבוצה ויש התרגשות גדולה לקראת שנת הכדורגל שבפתח. וכמו בכל שנה, אנחנו מקבלים כותר כדורגל חדש, שמבטיח להיות טוב מתמיד, חכם ומהנה יותר – ויש הרבה גיימרים שמחכים. בכלל, מעטים המשחקים עם קהל אוהדים כה רחב וכה נאמן לאורך השנים, בארץ ובעולם.

FIFA 16 הוא משחק שמצד אחד לא יחדש הרבה לחובבי הז׳אנר, ומצד שני משנה לגמרי את קצב והתנהלות המשחק שהרגיל אותנו קודמו, פיפא 15. ובשנה שבה נדמה כי התחרות על משחק הכדורגל הטוב בעולם בהחלט עולה מדרגה ( pes16), לא בטוח שפיפ״א 16 יצליח לשמור על כתר המשחק השולט. אז כדאי לכם לרוץ ולרכוש? האמת, תלוי איזה סוג שחקנים אתם.

בואו נתחיל מכל הדברים שדווקא לא קיבלו שינוי מהותי משנים קודמות. נכון, אם נשים את פיפ״א 15 לצד הכותר הנוכחי נראה שיפור קל בגרפיקה. אבל לא משהו מהותי, לא משהו מהפכני. שינויים ושיפורים קלים שמנצלים את יכולות הקונסולה. הקהל שאולי נראה יותר אמיתי מתמיד, מרגיש עדיין רובוטי ולא אותנטי.
המפתחים עמלו כדי להתאים את תגובות הקהל עד כמה שניתן להתרחשויות במגרש, אבל גם כאן העבודה רחוקה ממושלמת. בהחמצות למשל, אתם תראו את הקהל בהילוך החוזר תופס כבר את הראש עוד לפני בכלל שיצאה הבעיטה. שוב, התגובות להתרחשויות יותר מתואמות, אבל לא כדי לשנות את התחושה הכללית שמדובר בקהל מכאני, ממוחשב.

המגרשים ותנאי מזג האוויר נראים מצוין. אבל לא משהו ששונה באמת משנים עברו. גם אפשרויות המשחק השונות, שמיד נעבור עליהן, לא מחדשות יותר מדי. ישנה תחושה בולטת של חוסר יצירתיות בניסיון החד שנתי הקבוע הזה, לייצר אפשרויות משחק חדשות ומרעננות. אולי הכוונה היא לתת לקהל את אותה מנה שהוא אוהב ומכיר מבלי להרוס את המתכון המנצח, אבל אחרי כל כך הרבה שנים זהות, יש כבר מקום לשינויים יותר רציניים.

החידושים

החידוש הבולט והמהותי ביותר משנה שעברה הוא השינוי האדיר לקצב המשחק. במיוחד בכל הנוגע להגנה. אם פיפ״א 15, היה משחק שכולו ריצה וכדורגל סוחף ומהיר, כאן תאלצו להתרגל לקצב איטי, שקול ומציאותי הרבה יותר. השינוי הזה הוא תוצאה ישירה של 2 שינויי אינטליגנציה מלאכותית. אחד שממזער אותה בצורה משמעותית, ואחד שמשפר אותה יותר מאי פעם. אסביר.

השנה ההתערבות החיצונית של המחשב בפעולות השחקן שלכם (השחקן עם הכדור) היא מינימאלית. לכן, אתם צריכים להיות מדויקים מאי פעם, ולא לסמוך על המחשב שיתקן או ישלים אתכם. זה כבר נחלת העבר. עליכם לשים לב היטב לפעולות שאתם מבצעים, ולדייק בכל תנועה או פעולה שתעשו. פעם למשל, הייתי נתקל ללא חשש בשחקן ברחבה שלי מתוך ידיעה שהדבר עשוי לחלץ את הכדור ללא עבירת פנדל. כאן המצב שונה. תיקול ברחבה יעלה לכם הרבה פעמים ביוקר.

בצד השני, שאר הקבוצה (כל מי שאינו עם הכדור) קיבלה שיפור אדיר בתגובות שלה להתקפות היריב. לא עוד הגנה שכושלת בצורה מרגיזה לפעולת שליחת כדור פשוטה של היריב שלכם. ההגנות השנה חכמות הרבה יותר, השחקנים סוגרים שטחים בצורה הרבה יותר קרובה למציאות, וכל ניסיון לקחת כדור עם שחקן מהיר ולרוץ איתו, נתקל בתגובה פשוטה ומהירה של חיסול ההתקפה. ההגנה זזה טוב יותר כיחידה אחת ויש תחושה שאפשר לסמוך עליה. הקבוצה בכלל מתפקדת הרבה יותר טוב מבעבר בהתאם לשינויי הקבוצה המתקיפה, וזה שינוי מבורך לחלוטין. אז אתם שחקני הגנה בנשמה, המשחק הזה נועד עבורכם ועתיד לגרום לכם נחת.

גם במרכז השדה ההתנהלות הפכה ראליסטית יותר, וקשה יותר להכניס כדורים ישר עד לחלק ההתקפי, או להתנהל במרכז השדה ללא הפרעה. שימו לב למסירות קצרות ומסוכנות שיכולות להביא קשרים אחוריים מהר אל השחקן שלכם, ולהוציא ממנו את הכדור לעבר התקפה מתפרצת קטלנית. אין ספק, המשחק הזה מרגיש ממש קרוב למשחק אמיתי. אם זה טוב או רע, זה כבר תלוי באופי השחקן שאתם.

שינויי ה-AI מורגשים גם במצבים בו אתם סופגים שערים. שינויי טקטיקה נכונים, יביאו אתכם, מהר מתמיד, לעבר שינוי מומנטום המשחק, ויכולים להחזיר אתכם חזרה למאבק. עם זאת, אין למשחק הזה רחמים. כל טעות קטנה בהגנה, כמו הרחקה קצרה ומסוכנת, תעלה לכם ביוקר. נכון שגם בעבר מצבים כאלו היו מתרחשים, השנה הם פשוט בולטים יותר. בקיצור- די ללחיצות הסתמיות. פיפ״א 16 יכריח אתכם לשחק חכם ואחראי, למסור במדויק – גם בעוצמת המסירה וגם בכיוונה, ולכוון היטב בעיטות ותנוחות גוף החלוצים.

גם מבחינת האימונים השונים, אנו רואים השנה אימונים יותר מגוונים ומורכבים. בנושא זה נעשתה בהחלט קפיצת מדרגה, מבחינה זו שאם אתם לא ממש בקיאים ברזי המשחק, מוד האימונים יכול לקחת אתכם דרך ארוכה באמת. שחקנים מנוסים ירגישו פחות בהבדל, אבל שחקנים שחזרו לשחק אחרי שנים של גלות או כאלה שרוצים להוריד קצת חלודה, מומלץ שייקחו להם כמה דקות וישלימו אימונים שונים. הם בהחלט עוזרים לשפר את רמת המשחק בהמשך.

המגמה מבחינת המפתחים די ברורה. הפיכת המשחק לחוויה קרובה ככל הניתן לדבר האמיתי. משחק שקול, מכוון ומחושב. כל ההרגלים המגונים שלכם מהעבר, כמו הלחיצות הרצופות, תיקול השחקנים ברחבה ובעיטות ללא כיוון, חייבים להתחלף בסגנון חדש ומדויק יותר.

אפשרות הקריירה מחולקת גם הפעם ל-2: כשחקן או כמנג׳ר. מי שאוהב את מוד המנג׳ר הידוע ימצא גם השנה את כל האפשרויות המוכרות עליו ועתיד לבלות כאן שעות רבות בהנאת ניהול הקבוצה. אפשרות השחקן תמיד הייתה בעייתית מעט, וגם כאן אם לא אכפת לכם לנסות להיות 1 מ-11, אז המוד הזה רלוונטי עבורכם מתמיד. ישנם שיפורים קלים, בעיקר בחידוד האימונים והתרגילים שיזכו אתכם בנקודות זכות. שוב, לא משהו מהפכני, אבל אם אהבתם בעבר, מדובר בגרסה משוייפת ומהוקצעת יותר שתדבר אליכם שוב.

חידוש גדול השנה הוא התווספות כדורגל הנשים למשחק. הנושא הזה עלה כבר בכתבה שפרסמנו השנה והוא בהחלט שינוי מתבקש ומבורך. תוכלו לשחק באליפות העולם לנשים הכוללת 12 קבוצות, כאשר הנבחרת האמריקאית מובילה את הדירוג יחד עם גרמניה שמעט אחריה. מי שישחק במוד הזה בהחלט ירגיש בשינויים הקלים במידת האגרסיביות ויכולת השחקניות השונות. לא משהו שירגיש לכם כמו משחק אחר מצד אחד, אבל גם לא משהו עם חידושים מרעננים שיגרמו לכם להשקיע זמן באפשרות הזו. אין ספק שנשים שאוהבות כדורגל יוכלו למצוא כאן את הזוית הנשית איתה יתחברו למשחק, וגם אם לא מדובר בחידוש מהותי מבחינת טכניקת המשחק, אין ספק שבעתיד הנישה הזו רק תשתפר.

רוצים לראות דוגמה למשחק הנשים? הנה 15 דקות של גיימפליי

פיפ״א 16 שם דגש על הקשר ו׳הכימיה׳ שיש בין שחקני ההרכב ומתייחס לכל פרמטר רלוונטי כדי לקבוע מהי רמת הכימיה של הקבוצה. ככל שהכימיה טובה יותר, כך כל שחקן יתפקד טוב יותר. כך למשל, תהיו חייבים לוודא ששחקן נמצא בדיוק בתפקיד שהכי מתאים לו, שעדיף לכם לשים שחקנים מאותה מדינה זה לצד זה וכי שחקנים ברמה דומה רק יעצימו וישפרו אחד את השני. אם תנהלו נכון את הקבוצה, רמת הכימיה תגיע למקסימום, וכך מבטיח המשחק, יתפקדו השחקנים השונים טוב מאי פעם.

מה שמביא אותנו למוד הכי בולט של המשחק. מה שאנו מכירים כ-fifa ultimate team ואיתו ה-draft. גם השנה זה כנראה המוד הכי טוב של המשחק. תתכוננו לשחק 4 משחקים עם הקבוצה המושאלת שלכם מול שחקן אנושי או מול המחשב כדי לפתוח כרטיסי שחקנים מיוחדים. הכל על בסיס התוצאות שלכם ב-4 המפגשים ובהתאם לרמה שהפגנתם.

אפשרויות האונליין דומות מאוד למה שהתרגלתם מהעבר. אפשרות עונה או עונת co-op, משחקי אונליין מול חברים או אנשים רנדומליים. אם ברצונכם לשחק באפשרות הטורנירים ״החיים״ live tournaments, תוודאו שאתם ברמה המתאימה כי כאן תפגשו את מיטב השחקנים ואם אתם לא מספיק משופשפים, אין באמת טעם לבזבז כאן זמן אוויר.

עד לרגע כתיבת הסקירה, ביצועי השרתים היו סבירים ולא יותר. היו פעמים שמשחקים ׳נפלו׳ באמצע, ומציאת היריב לקחה זמן רב מדי. עם זאת, נראה כי חווית האונליין היא בסך הכל טובה, בהתחשב בכמות השחקנים וברמת הדיוק (פעולה-תגובה) שהשתפרה השנה אף היא. קחו בחשבון שגם משחקי ליגה ׳רגילים׳ ברמת קושי סבירה יכולים לתסכל אתכם ולהוות מכשול שאף עלול לגרום לכם לזנוח את המשחק לאורך זמן. שוב, תלוי איזה סוג שחקני פיפ״א אתם ומה הרמה שלכם.

לסיכום

פיפ״א 16 הוא עוד משחק שיהיה לכם תענוג לשחק איתו עם החברים על הספה (או אונליין). עם זאת, תשכחו מפיפ״א 15 ומקצב המשחק המסחרר שלו. המשחק השנה איטי, מחושב וקרוב יותר למציאות. אם אהבתם את המשחק המהיר והקל יחסית, אז אתם עתידים להתאכזב השנה. אם אתם שחקנים שחיפשו משחק יותר מדויק, איטי, ראליסטי וחכם, אז זה אולי המשחק הראשון שממש תתחברו אליו. הגרפיקה שופרה במעט וכך גם הטכניקה, אבל לא ראינו שינויים מהותיים באמת באף אחד מתחומי המשחק.

כך או כך, לפיפ״א יש השנה תחרות גדולה מצידה של קונאמי עם pes16. הגרפיקה של ea אמנם טובה מזו של המתחרה, והשחקנים כאן נראים הכי קרוב למציאות. אבל דווקא סגנון המשחק המהיר והרישיון להפעלת ״ליגת האלופות״ עתידים להחזיר הרבה אנשים למתחרה. אם תמיד הייתם בצד של פיפ״א אתם כנראה תישארו גם אחרי השנה הזאת. אם לא, ספק אם זה המשחק שישאיר אתכם נאמנים.

מקור: cc-by-Belinda Hankins Miller

כנס גיקטיים ייערך ביום רביעי הקרוב ואחד הפאנלים המסקרנים שייערכו בו יעסוק בכל נושא הגיימינג והאם בישראל יכולה לצמוח Rovio הבאה. אז אנחנו באמת לא צריכים תירוצים להתעסק עם גיימינג, אבל ניצלנו את ההזדמנות כדי להרים טריוויה עם כל מיני נתונים מדהימים למדי על תופעת הגיימינג בשנים האחרונות. האם אתם תזהו את המגמות ותדעו את המספרים המדוייקים? בהצלחה!

כנס גיקטיים 2015. צילום: נמרוד סונדרס

בכנס גיקטיים שנערך הבוקר בתל אביב נערך פאנל מסקרן בנושא הגיימינג ומצב תעשיית הגיימינג הישראלית. המשתתפים בפאנל היו: דין טאקהאשי, כתב בכיר ב-VentureBeat, שאחראי על תחום הגיימינג ב-19 השנים האחרונות וגם הנחה את הפאנל, שגיא שליסר, מנכ"ל ומייסד-שותף של TabTale; גיגי לוי-וייס, משקיע IMA Ventures; לאונרד פרנקל, מנהל פתוח עסקי ב-Plarium.

הקרנות הישראליות לא משקיעות מספיק בגיימינג

אחד הנושאים הראשונים שנדונו הוא אופי המשחקים שמפותחים בארץ; גיגי לוי הצביע על העובדה שבארץ לא מפתחים משחקי AAA, כלומר, משחקי פרימיום שבתהליך הפיתוח שלהם מושקעים משאבים וכספים רבים. גם לאונרד פרנקל הצטרף לאכזבה של לוי והסביר כי משחקי המובייל זולים הרבה יותר להפקה ולכן מתאימים יותר לשוק המקומי.

טאקהאשי שאל את המשתתפים האם יכול להיות שהאשם הוא בקרנות הון הסיכון הישראליות? אולי הן לא משקיעות מספיק? לוי, בכובעו כמשקיע, הסכים עם ההנחה ואמר שלמיטב זכרונו רק 3 קרנות ישראליות השקיעו בחברות גיימינג – אחת כל אחת. לדבריו, אם הסטארטאפ טוב הוא יוכל לגייס את המיליון הראשון, אבל המשוכה הבאה של 4-5 מיליון דולר תהיה קשה עד בלתי-אפשרית. לעומת זאת, לסטארטאפים אמריקאיים הרבה יותר קל לגייס את הסכומים הללו ולעשות scale לחברה.

פרנקל הסביר כי כדי לצמוח, החברות מחפשות תחומים ושווקים חדשים. לדבריו ב-Plarium יש עשרות אנשים שעוסקים ב-User Acquisition. שליסר הסביר כי TabTale מפתחת גם משחקים לילדים וגם לבוגרים יותר תחת המותג CrazyLabs. הסוד להצלחה לדבריו טמון ב-IP, כשהחברה עתה משיקה 4 כותרים חדשים, כדי להגיע לקהלים בוגרים יותר. בהקשר של User Acquisition, הסביר שליסר כי בגלל בעיות רגולציה, הוא אינו יכול לפנות ישירות לילדים, אולם הם כבר נהנים מ-14 מיליון יוניקים, והמספרים רק עולים. כיוון מעניין נוסף שאליו הולכת התעשייה, ו-TabTale תרצה לקחת בו חלק הוא המשחקים-כשירות, מעין SaaS למשחקים, עם שחקנים חזקים כמו Valve ו-Steam.

מציאות מדומה? לא כל-כך מהר

אחת הבעיות הקשות של מפתחי המשחקים למובייל נובע מהתלות בפייסבוק. אמנם פייסבוק היתה והיא עדיין הכלי המוביל לגיוס שחקנים ולהורדות ואחראית על 90 אחוזים מהם, אולם על פי גיגי לוי, כלי הפרסום שלה במובייל נהנה מביקוש שעולה על ההיצע. לדבריו, אנו רואים בפיד שלנו פרסומת אחת אחרי כל 10 אייטמים ולפייסבוק אין רצון להגדיל את הפרסום, כדי לא להמאיס את עצמה על המשתמשים.

ומה לגבי תחומים חדשים כמו מציאות מדומה ומציאות רבודה? כאן הדעות קצת חלוקות. בניגוד ללוי, שמתלהב מהטכנולוגיה וצופה שהיא תכבוש אותנו במהירה, הן שליסל והן פרנקל פסימיים יותר. פרנקל העלה את החשש שהטכנולוגיה תהיה כמו האיימקס – טכנולוגיה מרשימה, אבל זוכה לתפוצה מוגבלת ביותר.

עכשיו זה רשמי: נינטנדו, חברת משחקי הוידאו הגדולה בעולם (בהכנסות) נכנסת לעולם הגיימינג במובייל. יצרנית הקונסולות, שבבעלותה מותגים כמו Mario, The Legend of Zelda‎ ופוקימון, תיכנס סוף סוף לעולם המשחקים במובייל עם מותג משחקים חדש.

דרך חדשה לתקשר בין שחקנים

במסיבת עיתונאים שנערכה אמש (ד') הודיעה החברה כי היא נמצאת בשלבי הפיתוח האחרונים של משחק חדש בשם Miitomo (ביפנית המילה Tomo = חבר) שמיועד לסמארטפונים ולטאבלטים. נינטנדו לא חשפה יותר מדי פרטים על המשחק אולם הודיעה כי במשחק יוכלו המשתמשים ליצור לעצמם אוואטרים (Mii) ועל פי כל מיני פרטים שהם יזינו למשחק, הם יוכלו לתקשר אחד עם השני בעולם הוירטואלי בעזרת האווטארים שלהם. על פי החברה, המשחק יהיה מושלם עבור שחקנים שמתקשים להביע רגשות ומתקשים לתקשר בעולם האמיתי. המשחק יתבסס על שירות My Nintendo החדש של החברה שיגשר בין שחקני קונסולה, שחקני PC ושחקני מובייל, קצת בדומה למודל של Xbox Live של מיקרוסופט ו-PlayStation Network של סוני. החברה הודיעה כי המשחק החדש יהיה זמין להורדה עוד לפני מרץ 2016 והוא יהיה במודל פרימיום, כלומר, חינמי להורדה ולמשחק בסיסי, כשכל מיני תוספות ושדרוגים יוצעו לשחקנים תמורת תשלום.

בנוסף ל-Miitomo, חשפה החברה כי היא מתכננת בשנה הקרובה להשיק עוד 5 משחקים חדשים, שיפותחו בשיתוף פעולה עם חברת המשחקים DeNA Co, כשלפחות אנחנו מקווים שיהיו קצת יותר "משחקיים" ופחות "חברתיים". אגב, בניגוד ל-Miitomo, המשחקים הללו לא יהיו חינמיים ונצטרך לשלם עבור ההורדה שלהם.

עבור נינטנדו מדובר בחידוש. עד עכשיו התמקדה החברה בשוק הקונסולות ונמנעה מכניסה לשוק הגיימינג במובייל, זאת למרות שעל פי ההערכות, החברה יכולה להרוויח עשרות מיליוני דולרים בשנה מכל משחק שתוציא לשוק. למרות זאת, לא מדובר בשינוי אסטרטגי של החברה, אלא הוספת עוד פעילות. החברה מפתחת עתה קונסולה חדשה, תחת שם הקוד NX. על פי הדיווחים מדובר בקונסולה שתשלב בין קונסולה דוגמת ה-Wii U וקונסולה ניידת דוגמת 3DS. על פי הדיווחים, ערכות הפיתוח הראשונות כבר נמצאות בידי מספר חברות פיתוח משחקים יפניות.

מקור: KING

מאת: נמרוד צוק, כלכליסט

מייסד פייסבוק הכריז אתמול (רביעי) כי צוותי הפיתוח של החברה פועלים למציאת פתרון לבעיה מציקה ומוכרת במיוחד למשתמשים: ההזמנות להצטרף למשחקי פייסבוק שונים, שאנשים מסויימים עדיין נוהגים לשלוח לכל חבריהם בתפוצה רחבה.

צוקרברג אמר את הדברים במסגרת מפגש של שאלות ותשובות עם סטודנטים שהתקיים במכון הטכנולוגי של הודו (IIT) בדלהי, בתגובה לאחת השאלות. השאלות נבחרו על ידי מארגני המפגש מתוך כל השאלות שהתפרסמו על דף הפייסבוק שהוקם מראש. שאלה זו נחשבה לפופולרית ביותר מבין כל השאלות, וזכתה ל-7500 לייקים.

השאלה ציינה במפורש את משחקי קנדי קראש כמוקד הבעיה. עם זאת, צוקרברג התייחס לנושא באופן כללי ולא פירט  כיצד החברה מתכננת להתמודד עם הבעיה. יתכן גם שהפתרון כבר פותח, אבל עדיין לא נפרס. צוקרברג אמר: "ברגע שראיתי את השאלה שלחתי הודעה למנהל פלטפורמת פיתוח המשחקים שלנו, וביקשתי שימצא דרך להתמודד עם הסגוהי עד לשעת המפגש". הוא הוסיף: "עד עכשיו זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו כי חשבנו שיש דברים חשובים יותר, אבל אם זה מה שמטריד אנשים ניתן לזה עדיפות גבוהה".

פייסבוק כבר ביצעה בעבר מספר שינויים במדיניות ההפצה של משחקים כדי לצמצם את הצפת המשתמשים שאינם מעוניינים בנוטיפיקציות והזמנות. ב-2008, למשל, היא הגבילה את היכולת של מפתחי משחקים להציע קרדיט והטבות במשחק בתמורה להזמנת חברים, וב-2010 היא העבירה את ההזמנות לתת-תפריט נפרד ושינתה את הפיד הכללי כך שיציג פוסטים הקשורים למשחקי פייסבוק רק למשתמשים המתעניינים במשחקים.

האפשרות לחסימת הזמנות למשחקים קיימת כבר היום בפייסבוק, אבל היא מעט מבלבלת ומסובכת לשימוש: יש להכנס לתפריט "חסימות" במסך ההגדרות של האתר, ולבצע אחת משתי פעולות בהתאם לאופי הבעיה. אם מדובר בחבר מסוים שלא מפסיק להציף בהזמנות למשחקים שונים, מוסיפים אותו לרשימת "חסום הזמנות לאפליקציות". אלטרנטיבית, אם מדובר במשחק מסוים, כמו קנדי קראש, תוכלו להןסיף את המשחק עצמו  לרשימת "אפליקציות חסומות", הזמינה בסעיף נפרד.

הכתבה התפרסמה לראשונה ב"כלכליסט"

לקריאה נוספת:
מהפך בהודעות הנכנסות: פייסבוק ביטלה את תיבת Other
מרימדיה קונה את SocialClicks ב-17 מיליון דולר
פייסבוק שינתה את החיפוש הפנימי – כך תשמרו על פרטיותכם

רק שנתיים לאחר משחק החידוש הקודם לסדרת ההרפתקאות, מביאים לנו המפתחים מקריסטל דיינמיקיס את המשחק השני שאמור להציג לנו לארה קרופט בוגרת, מחושלת וחזקה יותר. אז רגע לפני שיוצא המשחק המתחרה של סוני והחבר׳ה הפרועים מ-naughty dog – הנה הסקירה לחזרה הכל כך מצופה של שודדת הקברים הכי מפורסמת בעולם.

מהרבה בחינות המשחק הזה הוא הנאה אחת גדולה. אם אהבתם את המשחק הקודם, אז כאן אתם תמצאו משחק שדאג לשפר כל אספקט בחווית המשחק הקודמת שהכרתם. יותר, מכל מה שהיה אהוב עליכם. פתירת פאזלים וחידות, לוקיישנים עוצרי נשימה, אויבים שנופלים לרגליה של הארכיאולוגית העקשנית (בכוח הזרוע, לא בגלל יופיה), עולם פתוח מלא בהפתעות, ונרטיב מעניין וסוחף. הכל כאן. ועבור אוהדים רבים של הסדרה, מדובר בחדשות מצוינות, הרי מדוע להרוס מתכון מנצח? למי מכם שמצפה לשינוי דרמטי בסגנון המשחק, במכניקה או במשימות הקמפיין, זה לא הולך לקרות הפעם.

כבר מיד לאחר התחלת המשחק קל להרגיש שהמפתחים עמלו כדי לתת תחושה שלארה עברה מסע התבגרות משמעותי. הגיבורה חזקה יותר מתמיד, מנטלית ופיזית, ואין בכוונתה לתת לאף גורם עוין להפריע לה מלהמשיך את דרכו הקטועה של אביה. הדמות הפעם פחות עסוקה בעצמה וברגשותיה, והרבה יותר חדורה במשימות שלפניה. היא מרגישה פחות תלותית וגם היכולות שלה מרגישים משופרים בצורה משמעותית. זוהי ללא ספק הלארה הכי חזקה שייצא לכם לחוות.

הנרטיב

ואם כבר נגענו בסיפור, חייבים להודות שמדובר בסיפור נדוש, קלישאתי שכבר פגשנו באין ספור סרטים, ספרים ומה לא. אבל לזכות המשחק הזה יאמר, שהוא לפחות נאמן לז׳אנר הנכון, ולהיסטוריית המשחק שלו. ושוב, מבלי לקלקל יותר מדי, לארה שלנו ממשיכה את מסע אביה בניסיון למצוא את ״המקור הנשגב״ (divine source).

אותו מקור, בעיר אבודה אחת, שיעניק פתרון קסם לחיי הנצח. וכן, בדרכה אל הקברים האבודים ואל האוצרות שבדרך, היא נתקלת בשלל אויבים חדורי מוטיבציה לא פחות ממנה, שגם להם מסתתר מניע אישי שדוחף קדימה. בקמפיין הזה אתם תתקלו באגודה סודית ומסוכנת בשם ״טריניטי״ שמפריעה ללארה, באנשי צבא רוסי, באסירים שצריך להציל ובאנשי שבט שבאים לעזרה. שוב, מבלי להיכנס עמוק ולהרוס את הסיפור, מדובר על נרטיב צפוי, אבל עשוי טוב וכזה שגורם לך מיד להתחבר אליו ולאמץ את ההשתלשלויות שהוא מביא איתו. משחק הרפתקאות קלאסי, לא חייב להמציא את הגלגל.

אז כאמור אתם תצאו למסע שיביא אתכם לסיביר הקפואה. הנופים במשחק והמסכים השונים פשוט עוצרי נשימה ונעשה כאן מאמץ גדול לתת תחושה שהסביבה ״חיה״. השפעת הרוחות, שינויי מזג האויר והשיטוט בעולם מרגיש מאוד אותנטי. הסביבה מגיבה היטב לפעולות הגיבורה (סימנים בשלג, אבנים רופפות שמתגלגלות, שינויי גרביטציה) והמפתחים הצליחו להעניק תחושה שעוזרת ״ללכת לאיבוד״ במשחק הזה. הגרפיקה כאמור מעולה, במיוחד משחקי האור והצבע בשינויים הדרסטיים של התקדמות העלילה (מערות יבשות וחשוכות, אזורי שלג, מעברים רטובים, אגמים ונהרות, נטיפי שלג נמסים בכל מיני מצבי צבירה ועוד).

צפו בקטע וידאו להתרשמות קצרה בעצמכם:

שוב, בדומה לעבר, אבל הפעם טוב יותר, אתם תכנסו למסכי עולם פתוח (וגם לאזורי ״מסדרון״ קלאסיים) שמלאים בכל טוב. מערות שצריך לגלות, חיות בר מסוכנות, אוצרות ותיבות שיעזרו לכם לשפר כל אספקט בחווית המשחק. זה משחק שיתגמל אתכם היטב אם תעזו לחקור אותו. לא אחת יצא לי להגיע לקצה המפה מבלי שום סיבה מוצדקת, רק מהמחשבה שאולי מסתתר כאן אוצר חבוי. וכמעט תמיד באמת היה משהו מפתיע. אז תרגישו חופשי לחפש ולגלות, מה שבטוח – זה ישתלם לכם בשדרוג הדמות מהר יותר.

יכולות

בהתאם למסורת הסדרה גם במשחק הזה כלי הנשק העיקרי שתשתמשו בו יהיה כמובן החץ וקשת המפורסם של לארה. הפעם דאגו לעזור לנו באפשרויות שדרוג רבות יותר שמעניקות תחושת עוצמה גדולה יותר בשימוש בו. תוכלו לירות מגוון סוגי חיצים (מורעלים, מפוצצים, שקטים ועוד) שישכנעו אתכם להמשיך ולהשתמש בכלי המגניב הזה. אבל, אם תבחרו לירות את דרככם באמצעים ״מודרניים״ יותר, אז תמצאו כאן אקדחים ורובים אוטומטיים שיקלו על חיסול האויבים. חייב לציין שמכניקת הירייה סבירה ולא יותר, והחץ וקשת הם כנראה הכלי נשק הכי נכון והכי מתגמל להשתמש לאורך זמן. אולי זה נעשה בכוונה כדי שלארה לא תשנה את הסגנון שלה.

כך או כך, מעבר ליכולות הירי לארה גם יכולה להשתמש בשלל אובייקטים כדי לזרוק על המפריעים לה, ואף להפוך חלק מהם לרימונים מאולתרים או לבקבוקי תבערה. בחלק מהמשימות תהיו חייבים לפוצץ או לשרוף דרככם קדימה כך שאתם בכל מקרה עתידים להשתמש באפשרויות האלו. אם להתבסס על משחקי העבר, יכול להיות שאמצעים כבדים כאלה אולי לא כל כך מתאימים לסגנון המסורתי של לארה, הארכיאולוגית. וכאן גם אולי שווה לציין שמהרבה בחינות המשחק הזה סובל מפיצול אישיות. אכנס לזה בהמשך.

הציוד שלארה יכולה לסחוב, גם עבר שיפורים ושדרוגים, החל מפאוץ׳ הנשק המחודש וכלה בגרזן הטיפוס המשופר שיעזור לכם להגיע גבוה ורחוק מאי פעם. סצנות הטיפוס במשחק הזה הן מהטובות שתפגשו ובהחלט מדובר באלמנט מרכזי בחווית המשחק והחיפוש של לארה אחר המקור הנשגב ההוא.

בכלל כפי שכבר ציינתי, הגיבורה שלנו הפעם היא ללא ספק החזקה ביותר. לפחות זו שמרגישה הכי חזקה ללא ספק. לארה יותר אתלטית מבעבר, יותר מרשימה בקרבות אחד על אחד ומחסלת די בקלות את הבריונים שהיא פוגשת. גרזן הטיפוס המשופר מעניק לה יכולות מרשימות, וכשרון הירייה שלה באמת מרגיש מדויק ומהיר מכל משחק אחר בסדרה.

אין ספק, לארה עברה מסע התבגרות משמעותי שגם בא לידי ביטוי בתחושת העוצמה שלה הפעם.
אחד הדברים שהכי בולטים לעין הוא המאמץ של המפתחים להעניק ללארה התנהגות אנושית ואמיתית ככל הניתן, בהתאם להתרחשויות. תמיד שמתחילה סופת שלגים קפואה, לארה מחבקת את עצמה, רועדת ומחממת ידיים בכל מדורה אפשרית (המדורות, כזכור לכם, הם הבסיסים של לארה ברחבי העולם). אם נכנסתם לשחייה קצרה אז לארה תסדר את הקוקו בכל פעם שהיא יוצאת להמשך דרכה. בכל זאת, יש מוניטין לשמור עליו. ועוד התנהגויות שבאמת עוזרות להזדהות ולהתחבר עם הדמות שלנו. זה נשמע ברור ופשוט אבל משחקים מעטים דואגים לרדת לרזולוציה כזו של ההתנהגות כדי להעניק לה ממד אנושי.
גם מבחינה ויזואלית לארה הפעם מקבלת שדרוגים לסגנונות ואפשרויות הלבוש שלה, ואם זה בראש מענייכם תוכלו לשנות באופן תדיר את סגנון הלבוש של הכוכבת הראשית.

רמת הדיבוב טובה אבל בהחלט לא יוצאת דופן. הפעם החליטו להעניק פחות מלל ויותר אקשן לדמות והאמת שבסך הכל האודיו הכללי, והאודיו של הדמויות טוב בהחלט. חבל שלא פגשנו פסקול מוזיקלי טוב יותר, זה משחק שממש היה יכול להשתדרג אם היה כזה שמשלים את אווירת החיפוש והמתח.

אז הגיימפליי מאוד מזכיר את המשחק מ-2013 עולמות פתוחים עם משימות ציד, אתגרי טיפוס, ארגזי ציוד, צמחייה חשובה ושימושית, מערות נסתרות… וקברים. כן, 9 קברים חדשים לשדוד. מכאן הכל התחיל לא?

המשחק מצגי מערכת ״קרפטיניג״ (יצירת הכלים) חדשה שעוזרת ביתר קלות להשתמש בכל מה שאספתם מהעולם כדי להשתפר ולהשתדרג. אז אל תקלו ראש בצמחייה רחוקה או בארגז זבל ישן. יכול מאוד להיות שהחלקים האלו ישנו לכם את חווית המשחק. בנוסף למערכת היצירה תוכלו לשפר את כלי הנשק שלכם, להוסיף להם אלמנטים ולהקל את השימוש בהם. כמו כן, ובהתאם למסורת, תידרשו כל הזמן לרכוש כישורים ״סקילים״ חדשים שיביאו את לארה למיקסום כל היכולות שלה בעולם. החל מיכולות הציד, וכלה ביכולות הקרב והחיפוש.

עם התקדמות המשחק לארה יכולה לרכוש את הידע הנדרש כדי לדבר מספר שפות. ככל שתחדדו את הכישרון הזה, היכולת של לארה למצוא רמזים ולהבין טוב יותר את האזור תשתפר, ותעזור לכם לסיים את המסכים ביתר קלות.

Expeditions

המשחק הקודם הציג אפשרות מולטיפלייר די משמימה והפעם החליטו המפתחים להחליף את האפשרות הזו במה שנקרא כאן – Expeditions

מדובר בעצם בכל מיני שלבים ומסכים מתוך הקמפיין של המשחק, אליהם תוכלו לחזור כדי לבצע אותם ביתר יעילות ועם שלל תוספות ואתגרים. המטרה, לצבור את מירב הנקודות, לשפר את היכולות של לארה, לרכוש ציוד טוב יותר. והכי חשוב, לגרום לכם לחזור למשחק גם כשסיימתם את הקמפיין.

המסכים השונים כוללים אפשרויות המעניקות נקודות בונוס ועונשין בהתאם. ובדומה לשיטת הכרטיסים של פיפא 16, גם כאן החליטו משום מה לצרף את אפשרות הכרטיסים. ניתן לרכוש אותם בכסף אמיתי או בקרדיט שצברתם במשחק. הכרטיסים יעניקו לגיבורה שלכם יכולות משופרות וכל מיני טוויקים ויעדים שעליכם להשלים. המטרה בגדול להוסיף אלמנט של עניין למשימות כאן. לא אוהד גדול של שיטת הכרטיסים אבל חייב לציין שהמוד הזה כבר מרגיש מוצלח יותר מהמולטיפלייר של המשחק הקודם. וכן, עליכם להביס את שאר שחקני העולם אבל בעיקר- את החברים שלכם. ישנם 4 מצבים כאן להנאתכם – Chapter Replay, Chapter Replay Elite, Score Attack or Remnant Resistance.

אז כדי לחזור לנושא פיצול האישיות של המשחק חייב לציין – יש הרגשה לעיתים שהמפתחים לא ממש החליטו איזה סוג של משחק להעניק לאוהדים.

יש תחושה חזקה מאוד שהם ניסו לרצות את כולם פחות או יותר. גם עולם פתוח, גם משחק הרפתקאות, גם משחק יריות, גם משחק חשיבה עם חידות ופאזלים. רוב הזמן זה עובד. יש חלקים שזה מרגיש קצת מבולבל. היה אולי כדאי לשמור נאמנות לסגנון המקורי של לארה כגיבורה שהיא קודם כל חוקרת ארכיאולוגית ורק בלית ברירה מחסלת מקצועית.

ברגע שתתחילו לזרוק רימונים לכל עבר ולהפגיז עשרות אנשים, ובנוסף תגלו שלארה פשוט חזקה יותר מכל ביריון אימתני שבדרך, אולי גם תרגישו בניסיון הזה לרצות את חובבי ג׳אנר המכות/יריות. וזה לאו דווקא דבר רע. זה אומר שהמשחק הזה יעניק הנאה למגוון רחב של גיימרים. אבל בהחלט נקודה למחשבה עבור המשך ועתיד הסדרה הזאת.

כמו כן, בהקשר זה חייב לציין שהחלקים בהם אתם נדרשים לפתור חידות בעולם הפתוח שלפניכם, בסופו של דבר מרגישים קצת מפוספסים. כלומר, החידות טובות ומהנות אבל במבט לאחור מרגישות קלות מדי. חייב לזכור שמדובר באלמנט כל כך מרכזי מהד.נ.א של טומב ריידר שממש קשה להתעלם מכך. המסכים די מובילים אתכם לפתרון. עם זאת, חידות מסוימות ידרשו מכם לחקור ולהפעיל אלמנטים שונים רחוקים זה מזה, וכך המשחק יעניק לכם תחושה של עולם פתוח, ענק ואינטרקטיבי.

במידה מסוימת המשחק מזכיר את הבעיה איתה התמודד הכותר הראשון של יוביסופט לקונסלות הדור הבא – ווצש דוגס (watch dogs). גם הכותר ההוא סבל מאי בהירות לגבי אישיות המשחק ובמקום להפוך לקלאסיקה של ממש, הוא די נעלם ברקע. לפחות עד הוצאת המשחק הבא.

זוהי דילמה שמשחקים רבים נתקלים בה. מצד אחד רוצים לשנות, לחדש ולהביא דברים חדשים לקהל, ומצד שני חייבים לשמור אמונים לסוג המשחק, לג׳אנר הנבחר, לקו הסיפור ולאופי הגיבור. אי אפשר לסטות יותר מדי ולהפוך לא מזוהים עבור האוהדים של המשחק. אז גם כאן הנרטיב ואופי הדמויות הכללי לא תמיד מסתדר עם ההתרחשויות וההוצאה לפועל, אבל אני חייב לציין שבשורה התחתונה זה לא פוגע בהנאה של לחקור את העולם של הכותר הזה.

לסיכום

Rise of the Tomb Raider מציג לנו את לארה קרופט בשלב מתקדם בתהליך ההתבגרות שלה. היא חכמה יותר, חזקה יותר ויותר ממוקדת מטרה. פחות עסוקה ברגשות אשם ורחמים, ויותר עקשנית. לארה מרגישה אתלטית ומדויקת יותר. היכולות שלה השתפרו בהתאם, בכל אספקט של המשחק, ואין ספק שמדובר בגיבורה הכי עוצמתית שהסדרה הזו ידעה לייצר עם השנים. אם אהבתם את הכותר מ-2013 אז כאן דאגו לתת יותר מכל מה שהיה מוצלח אז. הגרפיקה מעניקה למשחק הזה את התפאורה הראויה למשחק הרפתקאות אקזוטי ומשחקי האור והצבע פשוט נפלאים.

אפשרות המולטיפלייר שהוסרה הייתה החלטה מתבקשת למרות שגם החידוש הנוכחי לא עתיד לרתק אתכם יותר מדי זמן. במיוחד לא בתקופת החגים הנוכחית. למי שחיפש משהו חדש ברמת סגנון ומכניקת המשחק, אז זה לא הכותר שיביא לכם את הבשורה. המשחק בעיקר נשען על הצלחת העבר ומציג עולם פתוח גדול, מלא ויפה יותר. אזורים נסתרים, אוצרות, מערות וחידות לפתור. כרגע המשחק הוא בלעדי עבור האקס בוקס וואן אך לראשונה בסדרה, המצב הזה הוא זמני. אז אם הרפתקאות ושוד קברים בראש שלכם, צאו עם לארה למסע מהנה, קפוא ומרתק במיוחד.

נתחיל עם החלק הטיפה פחות טוב. אבל רק טיפה. בכל זאת, אנחנו מדברים על סדרת משחקי היריות המוצלחת והטובה ביותר בכל הזמנים. וזה לא המשחק שיערער את שליטת השושלת האדירה הזו. אם בשנים הקודמות התרגלנו שגולת הכותרת במשחקי קול אוף דיוטי, הייתה הקמפיין אז הנה הוכחה נוספת לכך שהזמנים משתנים. הקמפיין של המשחק הזה הוא בהחלט החוליה החלשה באוסף העצום הזה של משחקיות, שהכותר טומן בחובו.

הפעם, את הקמפיין, ובעצם כמעט כל חלק במשחק, ניתן לשחק אונליין עם חברים. מה שאנחנו מכירים כאפשרות הקו אופ. כאן עד 4 סה״כ. ומה שבהתחלה נראה כמו תוספת נחמדה, או המלצה של המפתחים, מתברר די מהר לדרך הכי נכונה לעבור את הקמפיין. כבר לאחר כמה מסכים ראשונים אתם עתידים להיכנס לאותה רוטינה צפויה וידועה מראש של משחק. לרוץ במסלול, לכוון, לירות ללא הבחנה לכל עבר, לעבור את שלל המכשולים, ולהמשיך הלאה. וכשמשחק נראה כל כך טוב כמו המשחק הזה (מבחינה גרפית נטו אין ספק שזהו הכותר הטוב בהיסטורית הסדרה) אז גם הרוטינה הזו יכולה להרגיש נפלא. אבל בזמנים בהם הגיימר הממוצע מחפש דברים חדשים, משהו שהוא לא פגש, אתגר חדש – כל זה מרגיש טיפה מוכר מדי. כאילו כבר היינו פה בעבר.

עלילה באנלית, גרפיקה מצויינת

העלילה הפעם, בנאלית וצפויה מראש. זהו אולי לא המשחק עם העלילה הכי גרועה בסדרה, אבל זה בהחלט לא המשחק עם העלילה הכי טובה. מעניין מתי נזכה לצפות בסיפור פחות ידוע מראש, בו, בשום שלב, לא נגלה שאחד הגיבורים שלנו שוב בוגד בכל הערכים שלו וחוצה את הקווים. אז מבלי להיכנס יותר מדי לסיפור עצמו, את התענוג אני שומר לכם, העלילה עצמה יודעת עליות וירידות, אבל יותר מכל היא מאוד צפויה וחסרת מעוף. משחק שמושקע בו כל כך הרבה ראוי לכתיבה יצירתית יותר. אני יודע, העלילה כאן מעניינת רק ברמה כלשהי. המטרה היא לירות והרבה. ואת זה אתם תקבלו כאן עד הסוף.

אז מעבר לעלילה, הקמפיין כן טומן בחובו חידושים וריגושים. הגרפיקה כאמור היא ללא ספק הטובה שראינו בסדרה, והדגש הפעם הוא על יכולות הסייבר והמדע הבדיוני. הקמפיין גם כולל לוקשיינים מושקעים ומרהיבים כמו סינגפור למשל ומבחינת מפות המשחק, קשה לבוא בטענות. תתקלו כאן בבניינים ענקיים שמתרסקים, באזורים שלמים שמוצפים במים, בשלל סוגי מזג אויר ובעצם במה לא. האטמוספייר של המשחק הזה הוא פשוט הצגה. וכך גם כלי הנשק. המבחר, התחושה בירייה, הסאונד והכל נאמן מאוד למסורת הסדרה, והפך די לסטנדרט משל עצמו בעולם משחקי ה-fps. גם פה המצב זהה.

הקמפיין עצמו מתרחש בשלהי המאה ה-21 ונותן דגש על יכולות החייל המודרני. ובהתאם גם האויבים שלכם מתחלקים לשניים: אנושיים ורובוטים. המפתח לכל היכולות החדשות נקרא DNI. טכנולוגיה המאפשרת לחייל העתידי להתחבר לכל מיני סוגי טכנולוגיה באופן מהיר.

די מהר תכירו 3 סוגי יכולות חדשות: Martial תאפשר לכם מהירות מסחררת, מכות מחץ אדירות ויכולת ניגוח משופרת. Control תעניק לכם את היכולת לפרוץ ולהשתלט על רובוטים ומכונות של האויב. תוכלו למשל להשתלט עליהם לגמרי כמו על מכונת ירייה בלב שטח האויב שכרגע בשליטתכם המלאה או לחילופין להוציא אותה מכלל שליטה. הבחירה בידכם. ובכלל, השימוש בכל היכולות האלו, במהלך הקמפיין, תלויות בכם. מאוד חבל שהמשחק לא טרח מדי פעם לתזכר אותנו להפעיל יכולת כזו או אחרת, שכן קל מאוד לשקוע בטירוף הקרב ולשכוח שמדובר במשחק חדש עם אפשרויות חדשות. היכולת האחרונה Chaos שהיא לחלוטין האהובה עליי, וכשמה כן היא. תוכלו באמצעותה לזרוע כאוס מסביב. בין היתר תוכלו לשלוח נחיל רובוטים מעופפים (״דבורים״) שיחסל את החייל שבדרך או לחילופין להפוך את המעופף או הרובוט שלפניכם לפצצה מהלכת על ידי השתלטות מרחוק. וזה רק קצה הקרחון, שווה מאוד לנסות ולשחק את הקמפיין כמה פעמים רק כדי למצות ולהכיר את שלל האפשרויות החדשות.

למרות הוספת הרובוטים השונים לאויב האנושי המוכר, המאבק בהם מרגיש מהר מאוד קל מדי ומיותר. כלומר – נעשה מאמץ אדיר בעיצוב של הכלים השונים, על האדמה והמעופפים, אבל בגדול הם מרגישים די חלשים. כמה יריות פשוטות מפרקות אותן לגוש גדול של מתכת. כבר לאחר כמה רובוטים שתחסלו בקמפיין תרגישו בבעיה הזו. האינטלגנציה המלאכותית שלהם לא מזהירה והמאבק מולם מעניק את מה שקרוי ׳אפקט הספוג׳ – מאבק מול יצור/רובוט שפשוט דורש ממך לכוון אליו את הנשק ולרוקן את המחסנית. מבלי לאתגר את יכולות המשחק שלך או את הדרך שבה עלייך לחסלו. ובקיצור, מדובר בפספוס. חבל שלא העניקו מימד עמוק יותר לכלים השונים. אגב, המאבק מול הגורמים האנושיים מרגיש מאתגר הרבה יותר.

אז היכולות החדשות מוסיפות נדבך נוסף למשחק אבל השימוש בהן מוגבל (רק יכולת אחת מופעלת בכל פעם) ולעיתים קל לשכוח אותן. בנוסף, המפתחים החליטו לצייד את החייל העתידי ביכולת לרוץ על קירות (מי אמר טייטאן פול) ובדומה לכותר האחרון בסדרה, שהציג את יכולת הריחוף המהיר, גם האופציה הזו פותחת אפשרויןת יצירתיות חדשות בדרך לחיסול המטרה הבאה. המכורים לסדרה בוודאי יעשו בה שימוש נרחב ויעצבו את אסטרטגיית המשחק שלהם בהתאם (במיוחד במולטיפלייר). אלה שלא בדיוק ממכורי הסדרה, לא ירגישו כל כך בתוספת הכוח המיוחדת הזו.

הפספוס

ויש תחושה נוספת שעולה עם התקדמות הקמפיין. נדמה כאילו המפתחים קצת שכחו באיזה משחק של קול אוף דיוטי הם. אולי היה צריך להזכיר להם שמדובר בבלאק אופס. אותו משחק ריגול, שקט, המציג יחידה סודית ומיוחדת שמתמחה בעיקר בפעילות קומנדו נסתרת, דיסקרטית וחבויה. הקמפיין הזה הוא ללא ספק הרועש והכאוטי ביותר מכל משחקי הבלאק אופס. יותר מזכיר את הכותרים האחרים בסדרה ולאו דווקא מתאים לנישה של המשחק הזה. יש תחושה שהייחוד שלו הולך קצת לאיבוד בניסיון הזה של Treyarch להעניק לנו חוויה כוללת הטומנת בחובה את כל האפשרויות החדשות שפותחו במהלך השנים בסדרה האדירה הזו. אם כך ראוי אולי לחשוב מחדש על 3 אפשרויות המשחק (AW/MW/BO) ולשלב אותן לכותר חדש או אפילו לחזור קצת אחורה בזמן ולהיזכר בקונספט הראשוני שהציג לנו משחק הבלאק אופס הראשון. כך או כך התחושה מסביב הייתה שונה מתמיד וקצת פחות נאמנה לכותר הספציפי הזה.

המשחק הזה באמת בא לידי ביטוי באפשרויות הבאות שלו ובמיוחד באפשרות המולטיפלייר. כמו תמיד תוכלו לבחור מסדרת loadouts שמתאימה לכם ותפגשו כאן את כל מצבי האונליין המוכרים. אמנם לא ראינו פה מצב חדש שטורף את הקלפים אבל המפתחים העניקו לנו את כל המצבים המוכרים והטובים לשעות רבות של הנאה צרופה.

המפות של המולטיפלייר הן מהטובות שראינו בכלל בכל סדרת המשחקים הזו. אולי אפילו הטובות ביותר. אינספור מקומות לנצל עבור האסטרטגיה שלכם, וגרפיקה מעולה. כל משחק ירייה באונליין צריך להביט היטב במפות של הכותר הזה וללמוד כיצד מכינים עולמות מולטיפלייר.

אולי השיפור הכי משמעות מגיע בדמותו של ה-thruster pack, ציוד שיושב על גב השחקן ומאפשר לו יכולות ריחוף, מהירות והחלקה שבהחלט טורפים את הקלפים. כן, מאוד מזכיר את המשחק הקודם, אבל עדיין טיפה שונה.

בנוסף, החידוש הגדול של המולטיפלייר השנה, מגיע בצורה ׳יכולת מיוחדת׳ שאתם יכולים לצייד את השחקן שלכם. קראו לזה הפעם specialists. לכל יכולת מיוחדת 2 אפשרויות משחק. רק זכרו, לא תוכלו להפעיל כמה יכולות במקביל והשימוש ביכולת המיוחדת מוגבל כמובן בזמן ובכמות. בסך הכל תוכלו לבחור בין 9 אפשרויות specialists כאלה שיעניקו לכם 18 מצבים של יתרון על היריבים שלכם. ככל שתתקדמו במשחק כך תוכלו לשפר ולשדרג את היכולות האלו ולהנות מרגעי אושר קטנים של יתרון אמיתי על היריבים שלכם.

אבל לא רק הציוד והיכולות השתפר ושויף כאן, גם ׳רצפי ההרג׳ kill streak הכל כך מוכרים. הפעם הם קלים ופשוטים להשגה מאי פעם. נקודה שיכולה להיות מאוד משמעותית שכן הדגש על הנושא הזה הפעם הופך את חווית המולטיפלייר להרבה יותר מתגמלת ומספקת. במיוחד עבור השחקן הממוצע.

אז חווית המולטיפלייר היא בהחלט היתרון הענק של המשחק הזה, והיא כוללת בתוכה אין ספור אפשרויות (החל מכל מצבי המשחק, שינוי רמת הקושי, סוגי הנשקים הבלתי נגמר, אפשרות האימון וכו׳) משחק שיעניקו לכם שעות רבות של הנאה. וזה לא הכל. המוד שממש טורף את הקלפים הפעם הוא מוד הזומבים שעושה קמבק. רק שהפעם ההוצאה שלו היא ללא ספק הטובה ביותר עד היום.

השנה החליטו המפתחים להעניק למוד זה תפאורה של סרט משנות ה40, כך שכל האווירה מסביב, החנויות, הקיריון, הרכבים, המוסיקה, אורות הניאון וכו׳, ממש יכניסו אתכם למצב משחק מרענן וכיפי. גם כאן תשתפו פעולה עם עוד 3 חברים במוד הקו-אופ המתחייב. וכדי לעבור כמה שיותר גלי זומבים, בדרגת קושי עולה, תהיו באמת חייבים להיות מתואמים ביניכם. אם אחד החברים יצא מהתמונה, מהר מאוד תגלו שהשלב נגמר. יש חשיבות עצומה לעבודת הצוות וההצלחה שלכם כאן תלויה רק בכך.

ויש עוד הרבה הפתעות כאן אבל אני לא רוצה להרוס לכם את הפאן. וכן, ניתן לשחק את המוד הזה גם אופליין. אבל בדומה לקמפיין, זה יהיה פשוט מיותר. יתרה מזו, האפשרות הזו קשה מדי למשחק לבד. אז תחסכו לכם תסכול מיותר והזמינו את החברים שלכם. ואם אין לכם חברים בנמצא, התחברו למשחק פומבי ושתפו פעולה עם חברים וירטואליים אחרים. כך או כך אל תוותרו על האפשרות הזו, היא ללא ספק המשב רוח המרענן שהמשחק הזה היה צריך. ואם כל זה לא מספיק, אז קולו של ׳הקוסם׳ (אחד מ4) שבצוות הוא קולו של ג׳ף גולדבלום. נו מה עוד אפשר לבקש?

רוצים לראות במה מדובר?

ואם כל האוסף האדיר הזה של משחקיות עד כאן לא יספיק לכם, תוכלו לבלות עוד כמה שעות במעין מוד משולב של קמפיין והזומבים. המוד הזה יפתח שתסיימו את הקמפיין ויאפשר לכם לחזור למסכים בסיפור הראשי, רק שהפעם התפאורה הכללית קצת שונה ואתם צריכים לחסל זומבים. בקיצור, יצאו כאן מגדרם כדי שלא יהיה לאף אחד סיבה להתלונן.

המשחק הנוכחי של קול אוף דיוטי מביא את כל היתרונות של הסדרה הזו עד כה. בז׳אנר שלפנינו, הוא עדיין המשחק הכי טוב שאפשר למצוא. השנה, הכותר עמוס יותר מתמיד באינספור אפשרויות משחק, כך שאם אתם מחובבי משחקי היריות אז כדאי לכם למהר ולהביא עותק. הקמפיין, על אף שצפוי ומוכר, מצליח להביא חידושים ומציג גם הפעם גרפיקה יוצאת דופן וחווית ירייה מהוקצעת ומתגמלת. ושוב, כדאי לעבור אותו עם חברים. מוד הזומבים החדש יכבוש אתכם במהרה ואפשרות המולטיפלייר היא כנראה הכי טובה מכל משחקי הסדרה. הכותר הנוכחי הזה הוא לאו דווקא הכותר הכי טוב שקול אוף דיוטי ידעו לייצר עד כה, אבל הוא ללא ספק זה שנראה הכי טוב והכי עמוס במשחקיות. גם הפעם, ההתקדמות של השושלת הזו לא נעצרה והיא ממשיכה לשעוט קדימה.

עושה רושם שכולם ממהרים בתעשיית הבידור האלקטרוני לקפוץ על עגלת משקפי וקסדות המציאות המדומה. הפעם הגיע תורה של סוני, שהציגה את קסדת המציאות המדומה שלה, Playstation VR. הצגת הקסדה המדומה נערכה במסגרת האירוע Sony Playstation Experience, שהתקיים בסוף השבוע ובמהלכו נחשפו, בין היתר, גם משחקים חדשים לקונסולת הביתית המובילה שלה, ה-Playstation 4.

מטרת ה-Playstation VR היא להכניס את השחקן עמוק אל תוך עולם המשחק, אבל זה תקף רק במשחקים חדשים שיצאו בעתיד ומותאמים לעבוד עם הקסדה. משחקים שיתמכו בקסדת המציאות המדומה של סוני יציגו את עולם המשחק ב-360 מעלות. הקסדה מצויידת בעדשות OLED בגודל של 5.7 אינץ' עם איכות תמונה של 1080p. היא מציעה זווית ראייה של 100 מעלות בכל כיוון אליו תסתכלו והעדשות מתעדכנות בקצב של 120 הרץ. לשם ההשוואה, מסך מחשב ממוצע מתעדכן בחצי מהקצב הזה.

ההדגמה בכנס נעשתה בעיקר באמצעות שני משחקים – הראשון הוא EVE: Vlakyrie, סימולטור חלליות קרב מהיר בו השחקן יושב לכאורה בתא הטייס; והשני נקרא Job Simulator, בו השחקן מגלם רובוט שנשלח לבצע מטלות תחזוקה שגרתיות. אמנם שני המשחקים נמצאים עדיין בתהליך פיתוח והגרסאות שהוצגו הן לא יותר מגרסאות אלפא, אבל נאמר כי בכל זאת תגובת הקהל הייתה נלהבת.

על אף הוספת הקסדה, השליטה במשחק נשארה אותו הדבר – באמצעות שלט ה-DualShock 4, השלט בצורת שרביט Playstation Move או על ידי המצלמה Playstation Camera בהתאם למשחק בו אתם רוצים לשחק. הקסדה מתחברת בנפרד לטלוויזיה באמצעות חיבור HDMI, כך שבהחלט אפשרי ששחקן אחד ישתמש בקסדה וחבריו יעזרו כרגיל בטלוויזיה כדי לשחק יחד.

כרגע עושה רושם שהיתרון הגדול ביותר של Playstation VR הוא במחיר. מאחר והקסדה היא בגדר ציוד היקפי כמו מסך למחשב או שלט לקונסולה, היא זקוקה לחומרה חיצונית שתעשה את כל עבודת העיבוד. לפי החישובים, כדי להפיק את המקסימום מקסדה מתחרה כמו Oculus Rift הצרכן יצטרך להוציא כ-800 דולר על מחשב בעל חומרה מספקת, לא כולל שדרוגי חומרה עתידיים. לעומת זאת, הקונסולה Playstation 4 עולה בממוצע כ-350 דולר בלבד ואין צורך, או למען האמת פשוט אין אפשרות, לעדכן את המפרט שלה באופן תמידי.

בדומה ל-Oculus Rift ומתחרים אחרים בולטים בשוק, גם ה-Playstation VR אמורה לנחות על מדפי החנויות במהלך שנת 2016. יהיה מעניין לראות איך התחרות בשוק החדש הזה תתפתח וידה של מי תהיה על העליונה.

בואו נתחיל מכל הטוב שיש למשחק הזה להציע ובהמשך נגיע להשגות ולבעיות. והאמת מגיע למשחק הזה. לא בכל יום אנחנו פוגשים כותר AAA כל כך יפה שמעניק לנו עולם פתוח מלא בהפתעות מגניבות ובתמורה מבקש דבר אחד – אנא מכם תפוצצו כאן את הכל! avalanche studios ו-square enix עשו כאן עבודה מרשימה, שלמרות רוח השטות שהיא מביאה, מחייבת התייחסות רצינית.

אז ברוכים הבאים למדיצי Medici, רצועת החופים האקזוטית במזרח התיכון. זה יהיה הבית שלכם בשעות המשחק הקרובות וכאן תתבקשו לפוצץ. הכל. אז בהתאם למסורת הסדרה אנחנו מקבלים גם הפעם עולם פתוח, יפה בצורה מרשימה שמבטיח להיות מלא בכל הפתעה אפשרית שמצאנו בשלל המשחקים עד היום. כן עד כדי כך. המשחק הזה הוא כמו הכלאה פרועה בין gta, assassin's creed ו far cry. כאילו כל משחק כזה הוא לא מספיק משוגע בפני עצמו.

כל מה שלא שייך לכם – תפוצצו

אז בחזרה למדיצי – העולם הפתוח שנבנה כאן הוא ענקי. 400 מיילים רבועים של ערים, בתי זיקוק, שדות תעופה ומה לא? ושוב, כדי לשים את מטרת המשחק ישר מאחורינו, עלינו לפוצץ כאן הכל. ואם כבר חשוב לכם לדעת למה, אז בגלל שהשטח שלפנינו נשלט על ידי רודן מצועצע ואכזרי בשם Sebastiano Di Ravello ועלינו לשחרר את האזורים השונים ולהעביר אותם לשליטתנו (אנחנו לצורך העניין תומכים במורדים, כאילו תמיד זה הדבר הנכון לעשות, ראה ערך כל משחק אחרון). כל מה שצבוע באדום ולבן הוא מטרה לגיטימית לתקיפה ופיצוץ, וכל מה שנכבש על ידנו יהפוך מיד לכחול. זה ככה ההסבר ברמה המופשטת של הדברים.

בכדי להשיג את המטרה הנכספת הזו המשחק דאג לצייד את הכוכב שלנו, ריקו (Rico Rodriguez) בשלל אמצעי תנועה והתקפה. מגוון מרשים לכל דעה. ושוב, אפילו אם אתם גיימרים ממוצעים ומטה, הנה לכם משחק שיעניק לכם הנאה מכל זווית אפשרית של ז׳אנר – נהיגה, טיסה, ריחוף, יריות. הכל כאן.

ושוב נחזור ונרחיב על האמצעים להשגת המטרות שלנו. ריקו, כאמור, נושא איתו כמות מרשימה של כלי נשק ואמצעי חבלה. החל מרובים ואקדחים (זוג האקדחים המפורסם שלו), ממשיך בטילי rpg מטעני c4, רימונים ועוד. קשה לחשוב על קטגוריה שלא תחוו פה. השימוש בהם קל ונוח ומאוד אינטואטיבי. למרות שלכל אלו מאיתנו שרגילים לקבל את אפשרות הכוונת (הזום הקצר) משלל משחקי ה-fps, אז כאן תוכלו לעזר בכוונת אמיתית רק ברובה הצלפים. שאר היריות הן ללא זום אלא פשוט לפי כיון יותר כללי לעבר המטרה (תוכלו לשדרג את היכולת הזו למעיין זום משופר אבל לא ממש כמו שאנחנו מכירים). לזכות המפתחים ניתן לומר שגם יריות לעבר מטרות מרוחקות מרגישות יעילות כך שיש סיכוי טוב שהנושא הזה לא יטריד אתכם מעבר לכמה דקות הראשונות.

אבל היתרון הגדול שלו הוא לאו דווקא באמצעי הנשק אלא יותר באמצעי העזר שלו לתנועה ברחבי העולם הענק.

ריקו מצויד בחבל-קרס שהוא יורה מנרתיק כף היד שלו (ואוו כבר קשה לספור את כמות משחקים שבה אנו רואים את האלמנט הזה, שהפך ללא ספק לאחד האהובים על מפתחי המשחקים ברחבי העולם) וכך מזניק אותו לעבר העצם שאליו נורה הקרס. כל בניין, סלע, עמוד, מכונית או אדם היא מטרה לגיטימית כדי לשגר את עצמכם.

לחבר שני קרסים כבר יצא לכם?

והפעם החליטו לשדרג את היכולת המהנה הזו ולאפשר לנו לירות 2 קרסים אחד אחרי השני ולחבר בינם. כלומר – לחבר עצם אחד בעולם עם השני. זה נשמע סתמי אבל זה בעצם אחד הדברים הכי מהנים שעשו במשחקי וידאו בשנים האחרונות. רק כדי לתת המחשה קצרה, יוצא לי הרבה פעמים ״לחבר״ טנק לאחד המסוקים שמתקיף אותי, או חבית נפץ לעבר מגדל פיקוח… בקיצור האפשרויות כאן ממש בלתי נגמרות והן בהחלט יבחנו את מידת היצירתיות שלכם. מה גם שהאופציה הזו בעצם מכריזה שאפשרויות כלי הנשק שלכם לא מוגבלות אף פעם, גם אם אזלו הכדורים. תפעילו את הראש והנה לכם מיליון דרכים לפוצץ ולחסל את המטרות שלפניכם. אנושיות או לא.

את המצנח של ריקו אנחנו מכירים וגם הפעם מדובר באחד הדרכים הכי מהירות והכי משעשעות לטייל בעולם. פשוט תזניקו עצמכם מכל מקום ופתחו את המצנח שיעניק לכם ריחוף מיידי (x בשלט). ואם תרצו להישאר קבוע אם רגליים באוויר רק חברו לכך את אפשרות החבל-קרס (l1) וכך תוכלו להזניק עצמכם מכל עצם תוך כדי שאתם צונחים, עד שיימאס לכם.

וזה לא הכל, לפעמים אפשרות המצנח איטית מדי ולצורך כך, כבר בתחילת המשחק תצויידו בחליפת רחיפה מודרנית שתהפוך אתכם לציפורים אנושיים וממש תעזור לכם להגיע במהירות לאזורים נמוכים. שליטה טובה באלמנט הזה תאפשר לכם לדאות הרבה יותר זמן ממה שנדמה לכם. שווה לקחת את משימות הדאייה כבר בהתחלה כדי להתמקצע.

מהר מאוד תראו שלריקו יכולת הישרדות גבוהה במיוחד והוא לא ממהר ״למות״ גם מהפיצוצים הכי אימתניים שמתרחשים לידו. אין ספק שהמפתחים עמלו רבות כדי להעניק לשחקן גמישות משחקית שלא תקטע את רצף המשחק. גם בקרבי היריות מדובר באפקט דומה. אם תזוזו מספיק יהיה מאוד קשה לחסל אתכם. אפילו באמצעות טנקים ומסוקים. ריקו הוא בחור שורד. וחייב להודות שזה מהנה וחשוב כי במשחק כזה, רצף המשחקיות ממש חשובה.

אז יהיה עליכם לשחרר ערים שלמות, להשמיד אזורי תעשייה ומצבורי גז ובעצם להשתלט על כל חלקי האזור. בכל עיר תאלצו להשלים רשימת משימות פנימיות עד אשר העיר תעבור לשליטתכם. משימות כמו: פיצוץ כל מערכת הכריזה של העיר, הורדת שלטי חוצות, חיסול תשתית ההאזנה של הצבא עוד.
ומכאן בעצם שווה להתייחס למשחק עצמו וכיצד כל הכיף שארוז כאן למעלה הופך די מהר לאכזבה קצת מתסכלת.

למדיצ׳י יש כאמור את כל מה שיכולנו לחלום כדי להפוך למשחק מושלם. אבל נדמה כאילו המפתחים לא ממש חשבו עד הסוף על צורת המשחק. ראשית חייב לציין שמשימות העלילה (המשימות ״הראשיות״) מהנות מאוד, ובוודאי יעניקו לכם דקות משחק אדירות.

אשליית העולם הפתוח

אבל הנה הבעיה הגדולה הראשונה. העולם הפתוח מהר מאוד מתחוור לנו כעולם די מוגבל וסגור. כדי להמשיך למשל במשימות העלילה, עלינו ראשית להשלים כל מיני משימות צד וכיבוש שטחים שנראה כאילו ממש לא קשור לעניין. לעיתים אפילו מטריד. לאחר שעות שבהם תשחררו ערים במין ביצוע חוזר על עצמו של גלי צבא ברמות שונות של כוננות, תבינו כי השיטה די חוזרת על עצמה. ולא שלא תיהנו תוך כדי. אבל אחד היתרונות הכי גדולים של משחק עולם פתוח, הוא האפשרות שהוא מעניק לנו להחליט לאן ללכת, מה לראות עכשיו, ובעצם לגלות את האוצרות בו לפי ראות עיננו. Just cause נכשל כאן ודי מגביל אותנו. מה שווה לי כל היופי הזה מסביב אם אני לא ממש יכול באמת לצאת ולחקור אותו בחופשיות?

יתרה מזו, העולם עצמו מרגיש אחרי זמן מאוד קצר של שיטוט ריק וחסר חיות. עולם החי שבו מרגיש לא אמיתי כלל והיית מצפה ליותר הפתעות בכל השטח הענק הזה. חבל שלא למדו כאן ממשחקי עולם פתוח אחרים שיצאו השנה ששמו דגש על האינטרקטיביות של העולם (כמו (the witcher 3. אז המשחק שהגדיר עצמו כמשחק ״ארגז חול״ אולטמטיבי מתברר מהר מאוד כארגז די ריק. מלא חול אבל ריק. כמה חבל, כי הכל כאן כל כך יפה מבחינה ויזואלית.

התחושה הזו גם הופכת את העולם הענק ואת התנועה בו (לאחר כמה שעות משחק) למשימה מייגעת. כי באמת נבנה כאן עולם ענקי בכל קנה מידה, אבל העולם הזה לא ממש קורא לנו לבוא ולחקור אותו. התנועה כאמור באמצעות המצנח, חבל-הקרס וחליפת הרחיפה, היא רוב הזמן משעשעת ודי ייחודית חייב לומר.

תוכלו גם לנסוע בשלל כלי הרכב והמעופפים שתתקלו בדרככם. אין הרבה משחקים שבאמת מאפשרים להשתמש בכל כלי שתראו, כמו המשחק הזה.

מה שמביא אותי לנושא הגראפיקה. הערים של מדיצ׳י פשוט מדהימות. הבנייה שלהם, המכוניות הישנות שמתאימות לאווירה, הכיכרות, הכל פשוט יפה ומושקע. גם סוגי השטח השונים בעולם, שדות הפרחים, הצוקים, הים המהפנט, הכל נראה נהדר ומהווה תפאורה מושלמת למשימות ההרס שיגיעו. לפעמים אפילו תרגישו שחבל לכם לפוצץ פה הכל, פשוט כי יפה. אבל זה יעבור לכם מהר.

המוזיקה מתאימה מאוד למבטא המשעשע של ריקו והשותפים שלו והיא בהחלט מצליחה להכניס לאווירה הנכונה.

בכל אזור שתגיעו אליו יחכו לכם כל מיני סוגי משימות. כל סוג משימה יביא איתו גם אפשרות של שדרוג היכולות שלכם באותה הקטגוריה. כלומר- משימות נהיגה יפתחו לכם אפשרויות שדרוג ברכבים השונים, וכן הלאה. לא ברור מדוע לא נתנו לנו לבחור כל פעם איזה שדרוג אנחנו רוצים, אבל בסדר, אפשר לחיות עם זה. השדרוגים השונים הנקראים כאן gear mods, מתחלקים לסוגי האפשרויות השונות כמו שדרוג לכלי הנשק, שדרוג לאמצעי הנפץ, שדרוג ליכולת השיטוט שלכם וכן הלאה. שווה מאוד לעמול על המשימות השונות כדי לשדרג את היכולות האלו כי הן באמות פותחות עוד אפשרויות משחק מדהימות (״טורבו״ מיוחד לחליפת הרחיפה, חסינות מכל נפילה, נשיאת כמות גדולה של חומרי נפץ וכו׳). בעצם מדובר בשיטה הדי קבועה של שדרוג יכולות הגיבור. שיטה שאנחנו פוגשים כבר כמעט בכל כותר בולט.

מכניקת התנועה של ריקו די טובה ומרגישה חלקה למרות שהרבה פעמים תמצאו את עצמכם מטיסים את ריקו מאות מטרים בשנייה לנקודה אחרת, רק לגלות שהוא לא ממש יכול לקפוץ מעבר למעקה בניין שמגיע עד לחזה שלו. היה אפשר להעניק לו כבר יכולת טיפוס וקפיצה קצת יותר טובה וכך למזער את השימוש בחבל-קרס גם במקומות שלא ממש מחויב. מוזר שמשחק שעמל כל כך הרבה כדי לאפשר חווית משחק חלקה, לא נתן לנושא כזה פתרון יותר מוצלח.

ואם כבר בבעיות עסקינן, אז קיימת חוסר התאמה הרבה פעמים בין המקרים שבסופו של דבר ״הורגים״ את ריקו. כלומר- יצא לי להינצל מפיצוץ של עשרות מכליות מטרים ספורים ממני, או מנפילה מגובה לא הגיוני רק כדי למצוא עצמי נופל מבניין נמוך יותר וכך מסיים את הסיפור. אין ספק שריקו ירגיש לכם מהר מאוד חסין לעולם, אבל הפתעות כאלו מערערות את הביטחון שנבנה בינתיים בשעות המשחק. בתקווה שהמפתחים ישימו על כך דגש בעדכונים הבאים.

המשחק התחיל עם בעיות חיבור משמעותיות וכרגע נראה שהנושא טופל. אני מקווה שהבעיה לא תחזור על עצמה, כי מדובר בסוג הבעיות שיכולות לחסל השקה של משחק. אחרי שנים של השקעה זה יהיה ממש עצוב. חבל שלא למדו קצת מהניסיון המר של wb עם המשחק האחרון של בטמן (לגרסת הpc). וגם שם מדובר במשחק שיכול להיחשב בקלות להפתעת השנה, אילולא לא היינו נתקלים בחוסר המוכנות מאחורי הקלעים שמעיב על האווירה.

אז, כמה משחקים יתנו לכם לנהוג בטנק, לקפוץ ממטוס למטוס ולחטוף אותו ובסוף גם להטיח את כולם זה בזה? וכל זה בתוך נוף עוצר נשימה? כנראה שאף אחד, אבל גם זה מסתבר לא מספיק אם רצף המשחקיות לא מושלם והעולם הפתוח הופך להיות מטרד ארוך במקום מגרש משחקים מלא בהפתעות.

לסיכום

העולם הענקי של מדיצ׳י הוא תאווה לעיניים. הגרפיקה יפה מאוד וקשה שלא לאהוב את מה שעין רואה. ריקו מבטיח להיות הגיבור האולטימטיבי, שלא ממש מתעסק בעלילה ויותר עסוק בפיצוץ כל דבר. וכדי לעשות זאת המפתחים ציידו אותו בכל כלי נשק אפשרי, וביכולות תנועה מגוונות ומושקעות. הכל אם כן היה מוכן למשחק הבאמת-מהנה של השנה. אבל משחקיות לוקה בחסר, רצף משימות לא הגיוני ועולם ענק שהופך מייגע, משאירים את Just cause רק עם ההבטחה אבל פחות עם המימוש. וחבל, כי זה היה קרוב. למרות הכל, אם אתם רוצים להתכונן לבואו הקרוב של נתן דרייק (למה הם כל כך דומים?) עם סטייל, לטוס, לרחף, לצנוח ולפוצץ כל מה שנקרא בדרככם, אז הנה לכם משחק שבוודאי יעביר שעות ארוכות של הנאה מצחיקה. למרות הבעיות לא תמצאו כותר שמאפשר כל כך הרבה אפשרויות משחק ומעודד אתכם ליצירתיות משוגעת כמו המשחק הזה. אז אם פיצוצים זה העניין שלכם, ריקו רק מחכה.

משקפי ה-Rift עם בקרי השליטה החדשים. מקור: Oculus

אחד מהגאדג'טים המסקרנים והנחשקים ביותר בעולם מתקרב אלינו בצעדי ענק; Rift, משקפי המציאות המדומה של חברת Oculus, צפויים להגיע לצרכנים באפריל והם כבר ניתנים להזמנה כיום. עתה מציעות מספר חברות חבילות משולבות Bundle של המשקפיים ביחד עם מחשב שעומד בדרישות הסף במחירים משתלמים. יחסית.

רובנו נצטרך לשדרג את המחשב

כדי לספק את חוויית המציאות המדומה שלהם, עם אנימציות תלת-מימד, קצב פריימים גבוה ובעיקר בלי לאגים – ממשקפי ה-Rift מתבססים על עוצמת המיחשוב של המחשבים האישיים. למעשה, ידרשו המשקפיים מהמעבד הגרפי עוצמת מיחשוב גבוהה פי 3 ממה שנדרש ממנו בעת רינדור של וידאו באיכות 1080p. לא מפתיע לכן שדרישות החומרה המינימליות שלהם הן כרטיס מסך NVIDIA GTX 970 / AMD 290 ומעלה, מעבד אינטל i5 – 4590 ומעלה, זכרון RAM בנפח 8GB ומעלה, יציאת HDMI 1.3, ושתי יציאות USB 3.0.

מכיוון שמחשבים רבים לא יעמדו בדרישות הללו, יוצאות עתה מספר חברות בהצעות לחבילות משולבות של משקפי Rift ביחד עם מחשב בעל מפרט שעומד בדרישות המערכת. היצרנים הראשונים להציע את החבילות הללו הם Asus ו-Dell, כשהמפרטים והמחירים שונים למדי. כך למשל הדגם הבסיסי ביותר של ASUS, ה-G11CD-B11, יעלה כ-1,500 דולר ויציע, חוץ מהמשקפיים כמובן, גם מחשב עם מעבד אינטל Core i5 יחד עם 8GB זיכרון ומעבד גרפי NVIDIA GeForce GTX 970 עם 4GB זיכרון; לעומת זאת דגם ה-Alienware Area-51 של Dell יעלה כבר 3,150 דולר ויכלול מעבד core i7 ומעבד גרפי NVIDIA GeForce GTX 980 graphics. כל הבאנדלים כוללים גם 2 משחקים: Eve: Valkyrie ו-Lucky's Tale והמחירים שלהם משקפים הנחה של בין 100 ל-200 דולרים על המחיר המלא.

בכל מקרה, אם כבר יש לכם מחשב חזק או שאתם רוצים לשדרג רק רכיב אחד, למשל הכרטיס הגרפי שלכם, תוכלו גם להזמין את המשקפיים לבד, שזמינים עכשיו לרכישה מוקדמת תמורת 600 דולר. השליטה במשחקים תיעשה עדיין באמצעים הותיקים כמו בקרי-שליטה של ה-Xbox למשל, מכיוון שהבקרים שמפתחת Oculus, שמכונים בשם Touch, יושקו רק באמצע השנה. כזכור, פייסבוק לא לבד במרוץ אחר הקונסולה שתשלוט בתחום המציאות המדומה; בין היתר תתחרה ה-Rift ב-Vive של HTC, ה-PlayStation VR של סוני וה-Sega VR של סגה.

צילום: גיקטיים

אמנם Oculus האמריקאית נחשבת לחברה המובילה והמדוברת ביותר בכל מה שקשור למציאות מדומה, אבל חברת HTC הטאיוונית שמוכרת לנו בעיקר כיצרנית סמארטפונים, הפתיעה כאשר הכריזה לפני מספר חודשים על Vive, משקפי המציאות המדומה שלה. בברצלונה, חשפה לראשונה החברה את הגרסה הסופית של המוצר שתגיע לצרכנים בחודשים הקרובים. לקחנו אותם להתנסות.

משקפי המציאות המדומה המתקדמים ביותר כרגע

Vive, קונסולת המציאות המדומה של HTC, מורכבת ממספר אלמנטים. ראשית, המשקפיים עצמם כמובן, שעשויים פלסטיק איכותי למדי ונעים למגע וכוללים 32 חיישנים שיזהו את תנועת הראש שלנו ב-360 מעלות. בתוך המשקפיים נמצא 2 מסכים ברזולציה משולבת של 2160×1200 פיקסלים עם קצב רענון של 90Hz. הדגם הסופי כולל גם 2 מצלמות זעירות, שישמשו את ה-Vive לצורך אפליקציות ומשחקי AR (מציאות רבודה).

את המשקפיים הרכבתי על הראש בעזרת מספר רצועות גומי אלסטיות.

צילום: גיקטיים

הרכיב השני הוא חיישני התנועה. מדובר ב-2 קופסאות שחורות, בגודל של רמקולים סטליטיים, אותן יש לתלות על הקיר. בתוך הקופסאות נמצאים חיישנים, שמחשבים את התנועה שלנו במרחב הוירטואלי, כך שכאשר עשיתי צעד קדימה במציאות, התקדמתי צעד גם במציאות המדומה.

צילום: גיקטיים

הרכיב השלישי הוא בקרי השליטה או הג'ויסטיקים המיוחדים. אהבתי מאוד את העיצוב המיוחד והארגונומי שהעניק להם תחושה של יציבות. חוץ מהחיישנים שמסייעים לקונסולה לדעת היכן הם ממוקמים במרחב, כוללים הבקרים גם כפתורי הפעלה שמשמשים לדוגמה ליריות וכוללים 2 מצבים: חצי לחיצה ולחיצה, ששימשו אותי לצורך טעינת הנשק וירייה. בנוסף, כולל הבקר גם כפתור מגע עגול ולחיץ שמשמש לצורך בחירת כלי נשק. יחד עם המשקפיים הרכבתי את סט האוזניות הייעודי שמפיק סאונד היקפי.

הדגם אותו בדקתי הוא דגם ה-Pre שמיועד למפתחים והוא כבר קרוב מאוד לדגם הסופי שיימכר לצרכן, אם כי להערכתי הערכה עוד תעבור לא מעט שדרוגים ושיפורים נדרשים מבחינת עיצוב המוצר. הרכיב האחרון אגב לא מגיע עם הערכה והוא כמובן מחשב גיימינג עם מעבד גרפי חזק.

איך מתארים מציאות מדומה?

צילום: גיקטיים

הבעיה הכי גדולה שניצבת בפני כל מי שהתנסה במציאות מדומה היא שאי אפשר להסביר את זה. נכון, אפשר לנסות לתאר את זה ולהראות תמונות ואפילו וידאו, אבל דבר לא משתווה לרגע שבו אתם מניחים את המשקפים המיוחדים וצוללים לתוך עולם ריאליסטי בטירוף, שמורכב כולו מפיקסלים. אבל בכל זאת, תנו לנו לנסות.

ראשית, הרכבתי את המשקפיים. על הדרך שמחתי לגלות שלא צריך להסיר את משקפי הראייה.

ההדגמה הראשונה לקחה אותי לספינה טרופה בעומק האוקיינוס. הריאליסטיות של הסצנה הייתה מרשימה. מכל עבר ראיתי דגיגונים קטנים ויצורים ימיים אחרים ששחו לעברי. קרני השמש שהצליחו לחדור לעומק המים, השתקפו היטב במים.

ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי להימנע מלהרכין את הראש או לזוז לצד בכל פעם שלהקת דגיגונים כזו איימה להתנגש בי. תחושת המציאות פשוט גוברת על הרציונל שאומר – "גבר, תירגע, אתה חובש קסדת פלסטיק באמצע תערוכת מובייל".

אוקיי, זה מתחיל להיות קצת מוזר. מקור: WevR

לפתע, נעלמו כל הדגיגונים. הבטתי לאחור וראיתי את הסיבה: לוויתן עצום התקדם לעברי. הלכתי לאחור, כשמה שעצר אותי הוא הפחד לצנוח מהגשר עליו עמדתי. הלווייתן נעצר בערך מטר ממני, כשהאישונים העצומים שלו היו קרובים אלי יותר מדי. הרזולוציה המרשימה עשתה את העבודה. גם מקרוב, לא הצלחתי לראות פיקסלים.

לאחר כמה דקות של שיטוט רגוע בספינה, נעלמה הסצינה ונציג HTC העביר לידי את בקרי השליטה. לפתע, מצאתי את עצמי על גבי ספינת חלל דמויית ה-Millennium Falcon, כשמכל עבר, אני מוקף בחייזרים צמאי דם. כיוונתי את בקרי השליטה לעבר החייזר הראשון, טעינה קצרה, ירייה ו… בום. הלייזר שלי מטגן אותו. הסאונד שבוקע מהאוזניות מקיף אותי במרחב, כך שאני פונה לצד שמאל ומגלה עוד חייזר שמתקרב אלי. תוך פחות משנייה, גם המחבל הזה נוטרל.

כאשר החלו להתרבות החייזרים, הושטתי את היד לאחור לעבר הגב במעין תנועת גירוד והחזרתי אותה קדימה. המחווה הזו הפכה את האקדח שבידי השמאלית למגן אור. עתה, הגנתי על עצמי בפני קרני הלייזר שנורו לעברי. ברגע שאחת מקרני הלייזר פגעה במגן ונחסמה על ידו, הרגשתי בו רעידה חזקה וסופר-ריאליסטית, שהתקבלה בעזרת מנגנון הרטט המובנה שבו. ההפתעה היתה כל-כך אמיתית שממש עפתי לאחור, כדי להתחמק מפגיעה נוספת. פאק, זה היה אמיתי.

אחרי כמה דקות הסתיימה ההדגמה ונציג HTC נעזר בכח פיזי מתון כדי לקחת ממני את הערכה.

לאורך כל ההדגמה לא נתקלתי בבעיית רינדור או לאגים. כל תנועה של הידיים, כל מבט שהפניתי – הכל היה בזמן אמת והסאונד ההיקפי היה כמעט אמיתי מדי. הדבר היחיד שהעיב על כל חוויית המשחק היא הכבל שמחבר בין הקסדה למחשב. מדובר בכבל מסורבל ומגושם שתלוי על הראש שלכם ואם לא תהיו זהירים מספיק אתם עלולים למעוד עליו. אנחנו מקווים שעד שהמשקפיים יגיעו לשלב הסופי שלהם, תמצא HTC פתרון אלגנטי יותר כמו הצמדת הכבל לגוף למשל. עם זאת, ראוי לציין שגם כאשר התנסינו ב-Rift של Oculus נתקלנו באותה בעיה.

המציאות המדומה כבר כאן

צילום: גיקטיים

HTC ו-Valve, סטודיו המשחקים המיתולוגי שחתום על מותגים כמו Counter-Strike ו-Half Life, הצליחו לפתח מוצר מצוין עם פוטנציאל עצום ואנחנו כנראה לא היחידים שחושבים ככה. שימו לב לנתון הבא: למרות שמדובר בגרסת המפתחים בלבד ועוד לא הגרסה הסופית, ולמרות המחיר שעומד כעת על 800 דולר לערכה ועוד כ-1,000 דולר בערך על מחשב גיימינג שיעמוד בדרישות של ה-Vive – למרות הכל, נמכרו יותר מ-15 אלף יחידות של הקונסולה תוך 10 דקות בלבד מפתיחת הרכישה המוקדמת!

אין ספק שהמציאות המדומה והמציאות הרבודה בדרך להשתלט על חיינו בלא מעט תחומים כשהגיימינג הוא הראשון בהם. כל הגדולות כבר בפנים: ההשקה של ה-Rift של Oculus (פייסבוק) נמצאת ממש מעבר לפינה, מיקרוסופט כבר מוכרת את HoloLens, ערכת ה-AR שלה, סוני תשיק עוד השנה את PlayStation VR, סמסונג חושפת מצלמת 360 ומשקפי Gear VR והיד עוד נטויה. על פי גולדמן זקס גודל השוק של המציאות המדומה והרבודה יגיע ל-110 מיליארד דולר תוך 4 שנים. לכן, אנחנו צפויים לראות לא מעט קרבות מעניינים ומותחים – ולא רק במציאות המדומה.

וידאו: ההתנסות שלנו ב-Vive

הכתב היה אורח חברת סמסונג בכנס המובייל בברצלונה

מתוך גמר ה-IEM. מקור: Intel

אתם אולי לא הייתם מכנים במילה ספורט אירוע שבו אלפי צופים נלהבים מביטים במשחק מחשב – אבל אי אפשר להתווכח עם המגמה. eSport הוא אחד התחומים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה. קחו למשל את גמר ה-Intel Extreme Masters שנערך בפולין השנה. באירוע הגמר, שהפגיש גיימרים שהתמודדו ביניהם ב-League of Legends, נכחו באצטדיון יותר מ-100 אלף צופים ועוד כ-2 מיליון צפו במשחק בזמן אמת בסטרימינג. וכמו כל תחום צומח, גם הוא מייצר דרישה לשירותים נלווים. zengaming, סטארטאפ ישראלי צעיר, שמפתח רשת חברתית לגיימרים, הודיע היום (ד') על גיוס של 2.8 מיליון דולר.

יותר ממיליון משתמשים בשנה

הרשת החברתית של zengaming מאפשרת לשחקנים, קבוצות, ספונסרים וחובבי eSports מרחבי העולם ליצור פרופילים מקצועיים, להתחרות ביניהם ולהיחשף בתעשייה. במהלך שנת הפעילות הראשונה, החברה מיצבה את עצמה כ"לינקדאין של ה-eSports" וצברה יותר ממיליון משתמשים, שעושים שימוש בשירותים השונים שלה כדי לחבור לשחקני Counter Strike מרחבי העולם. עתה, מתכננת החברה גם להוסיף תמיכה גם במשחקים האסטרטגיה הפופולאריים ביותר כמו DoTA 2, League of Legends, Starcraft ועוד.

zengaming הוקמה במרץ 2015 על ידי ג'ימי גצלטר, יזם סדרתי, שגם משמש כמנכ"ל החברה; שי גצלטר, שמשמש כמנהל המוצר הראשי ואור פרייז, ראש צוות Growth. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי קבוצת Crown, אחת מהחברות המובילות בתחום הגיימינג באוסטרליה, שמנסה להרחיב את פעילותה בעולם ה-eSports והשתתפו בו גם  500Startups, קרן iAngels קרן Foundation Capital ו-NFX Guild של גיגי לוי והאנג'לים ברק רבינוביץ' ושמואלי אחדות (מ-Crossrider). לחברה משרדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו ומועסקים בה 8 עובדים, כשהתכנון הוא להגדיל עכשיו את מצבת כח האדם של החברה.

מנכ"ל zengaming: ידענו שאנחנו עונים על צורך אמיתי

עובדי zengaming. מקור: יח"צ

בראיון לגיקטיים מסר ג'ימי גצלטר, מנכ"ל zengaming: "כשהקמנו את החברה, ידענו שאנו עונים על צורך אמיתי בקהילת ה-eSports: רשת מקצועית המאפשרת לשחקנים לגלות ולבוא באינטראקציה עם שחקנים אחרים. עם זאת, הופתענו מהיקף ההצלחה שלנו בשנה הראשונה, נוצר אפקט ויראלי סביב zengaming שגרם לצמיחה אורגנית בשלב יחסית מוקדם של המוצר".

למה הרשת שפיתחתם עדיפה על אפשרויות התקשורת הרגילות של השחקנים כמו PlayStation Network ו-Xbox Live?

גצלטר: "אם נחלק את קשת שחקני הeSports לשחקנים מקצועיים, חצי מקצועיים ומתחילים, הרי שקבוצת המקצוענים מהווה רק כ-5% ולהם יש פתרונות רבים. zengaming פונה ל-95 האחוזים האחרים כמו גם לשאר השותפים לאקו-סיסטם: ספונסרים, מארגני טורנירים, קבוצות, בעלי תפקידים בתחום ואוהדים ומציעה להם רשת מקצועית בסגנון לינקדאין שמאפשרת להם לאתר שותפים למשחקים ולהיחשף לספונסרים".

על פי איזה מודל העסקי אתם עובדים?

גצלטר: "אנחנו כרגע מתמקדים בצמיחה ולא ברווחים".

זו דריסת הרגל הראשונה בעולם ה-eSports של חברת Crown האוסטרלית, שידועה בעיקר בעולם הגיימינג וההימורים.

גצלטר: "השותפות שיצרנו עם Crown במסגרת סבב הגיוס הנוכחי היא צעד אסטרטגי משמעותי מבחינתנו שיעזור לנו להמשיך להתרחב ולבסס את מעמדנו כמובילים בתעשיית ה-eSports. ל-Crown כבר יש דריסת רגל בתעשייה, מאחר שארגנה את טורניר ה-eSports הגדול ביותר באוסטרליה, עם קבוצות מקצועיות מוכרות כגון Cloud9 ו-Virtus.Pro".

לאן צועד עולם ה-eSports?

גצלטר: "ככל שהשוק גדל (צמיחה של 150 אחוזים מהשנה שעברה), נוצרות יותר ויותר הזדמנויות לשחקנים, ספונסרים, מעריצים, מפרסמים וספקי-שירותים בתחום. zengaming מאגדת את כל האלמנטים הנ"ל בזירה אחת, בה הם יכולים לתקשר אחד עם השני, למצוא וליצור קבוצות ואפילו להתחרות ישירות דרך האתר. סצנת ה-eSports מאוד קרובה ללבנו ואנחנו מאמינים שבתוך כמה שנים, העולם יתייחס לeSports כאל ספורט לכל דבר כאשר כבר היום יש לאירועים המשודרים במדיה השונים יותר צופים ועוקבים מרוב ענפי הספורט המסורתיים״.

אירוע ההשקה של הקונסולה החדשה. מקור: shafa.com

כשהושקה חלונות 10 לפני כ-10 חודשים, דיברו רבות במיקרוסופט על יכולות הגיימינג של מערכת ההפעלה החדשה. בין השאר העמיקה מיקרוסופט את האינטגרציה בין חלונות 10 ובין ה-Xbox הקונסולה המצליחה של החברה. עתה, מודיעה הענקית הסינית Tencent על קונסולה חדשה, שתתבסס על מערכת ההפעלה של מיקרוסופט ופותחה בשיתוף פעולה עם אינטל.

League of Legends, FIFA ו-NBA 2K כבר בפנים

הקונסולה החדשה שתיקרא TGP Box פותחה במשותף על ידי Tencent (טנסנט) ואינטל והיא תיוצר על ידי Haier, יצרנית סינית אחרת. Tencent אחראית על סטודיו המשחקים Riot Games שמפתח את League of Legends, משחק מולטיפלייר עם עשרות מיליוני שחקנים פעילים.

החברה חשפה את הקונסולה החדשה במסגרת אירוע שערכה בתערוכת CES Asia, וציינה כי היא תהיה מבוססת על הדור השישי של מעבדי i3/i5/i7 (סקיילייק) ותריץ את חלונות 10. מבחינת יכולות ציינה החברה את האפשרות לשחק במשחקים שנמצאים על הקונסולה עצמה או משחקים שנמצאים על שרתים, לשחק לבד או במשחקים מרובי משתתפים, להוריד משחקים מהחנות הייעודית ולצפות ולשדר סטרימינג של משחקים כמו ב-Twitch. בנוסף, ניתן יהיה לעבור בכל רגע למצב חלונות 10 רגיל.

Tencent הודיעה כי הקונסולה החדשה כבר תומכת במספר כותרים ביניהם League of Legends, FIFA Online 3, NBA 2K, Monster Hunter, Need for Speed: Hot Pursuit Tournament, כשמשחקים נוספים צפויים להגיע בקרוב. החברה לא חשפה את מחיר הקונסולה, ומתי, היא תהיה זמינה מחוץ לסין.

173 מיליון גיימרים בסין בלבד – וזו רק ההתחלה

כרגע, החברה מכוונת אל השוק הסיני – שוק לא מפותח יחסית בכל מה שקשור לגיימינג בקונסולות. כזכור, בשנת 2000 הטיל המשטר הסיני הגבלות קשות על המכירה והשימוש בקונסולות משחק בסין, זאת כדי להגן על התרבות ועל הנוער הסיניים – איסורים שבוטלו רק בשנה שעברה. לכן, למרות שעל פי מכון המחקר Newzoo קיימים כיום בסין יותר מ-173 מיליון גיימרים, הרי שהמספר צפוי עוד לעלות. ב-2014 הכניסו עסקי הגיימינג של Tencent כ-2.15 מיליארד דולר

מתחרה ל-Steam Machine

האם מדובר בקונסולה או במחשב גיימינג? כבר כיום הגבולות בין קונסולות ומחשבי גיימינג מטושטשים למדי. כך למשל ניתן לרכוש Steam Machine, 'קונסולות' או מחשבי גיימינג שמתבססים על פלטפורמת Steam של Valve ומיוצרים על ידי חברות שונות. בעוד שבצד החומרה ההבדלים קטנים יחסית, הרי שה-SteamOS של Valve מתבססת על Debian, ולא חלונות 10.

מקור: אינטל

חדשות טובות לגיימרים ולעורכי הוידאו שבינינו. אינטל אולי נטשה את עולם המעבדים למובייל, אבל בכל מה שקשור למחשבים שולחניים, צ’יפזילה מראה שהיא עדיין המלכה הבלתי-מעורערת. היום (ג’) במסגרת תערוכת קומפיוטקס בטיוואן חשפה ענקית השבבים את המעבד השולחני החזק ביותר בכל הזמנים, שכולל 10 ליבות.

המעבד המהיר ביותר בכל הזמנים למחשבים האישיים

מעבד ה-Core i7 Extreme Edition החדש של אינטל מגיע עם 10 ליבות ומסוגל לטפל בו זמנית ב-20 ת’רדים (תהליכונים), לחבר 40 ערוצי PCIe ישירות ל-CPU, וכך להרחיב את המערכת עם זכרונות SSD עד ארבעה כרטיסי GFX שמשפרים ב-35 אחוזים את עיבוד התלת-מימד. מחשבים עם המעבד החדש יוכלו לייצר ולערוך וידאו באיכות 4K, ולתמוך בקונסולות מציאות מדומה דוגמת ה-Vive של HTC ו-Valve.

חשוב לציין, אינטל כבר חשפה ב-2011 לראשונה מעבד מבוסס 10 ליבות (Xeon) אלא שאז היה מדובר במעבד המיועד לשרתים ולארגונים, הפעם מדובר במעבד המיועד למשתמשים הביתיים.

מהירות השעון של המעבד החדש היא 3.0GHz, כשכמובן ניתן לבצע אוברקלוקינג (האצת שעון) עד למהירות 3.5GHz. המעבד החדש מגיע עם טכנולוגיית Turbo Boost Max 3.0 החדשה של אינטל, שמנתבת את היישומים לליבה בעלת הביצועים הגבוהים ביותר בכל רגע נתון, ובכך משפרת את ביצועי כל תהליכון עד 15 אחוז. זיכרון ה-Cache של המעבד הוא מסוג Smart Cache בנפח של 25 מגה בייט והוא ארבע-ערוצי כך שהוא משפר את תגובתיות המערכת ומקצר את זמן ההפעלה בעבודה עם קבצים ויישומים גדולים. המעבד תומך בחיבור בטכנולוגיית Thunderbolt 3.0 שפותחה במרכז הפיתוח של החברה בישראל והוצגה לפני כשנה. המעבד תומך בזיכרון מסוג DDR4-2400 RAM.

אוקיי, אבל מה כל המספרים האלו אומרים בפועל. ובכן, על פי אינטל, המעבד החדש יהיה מהיר יותר ב-35 אחוזים בביצועים בתלת-מימד ביחס למעבד ה-Core i7-5960X מתומן הליבות; בכל מה שקשור לוידאו ב-4K, המעבד החדש יהיה מהיר יותר ב-25 אחוזים. מה לגבי גיימינג? ובכן, בהשוואה שביצעה אינטל וכללה משחק ב-4K, תוך כדי סטרימינג שלו ב-1080p לשירות Twitch, המעבד החדש היה מהיר יותר ב-25 אחוזים ממעבד ה-i7-5960X למשל.

כמובן שלביצועים האלו יש מחיר והוא לא נמוך. על פי אינטל, המחיר המומלץ של המעבד הוא 1,723 דולרים; אם זה יקר מדי עבורכם, תוכלו ‘להתפשר’ על גרסת ה-8 ליבות שתעלה לכם 1,090 דולר או גרסת ה-6 ליבות שתעלה לכם 617 דולר.

Creed, שמבוסס על דמותו של המתאגרף האגדי רוקי בלבואה, אחד מהמותגים של החברהץ מקור: Funtactix

חברת הגיימינג הישראלית playtech (פלייטק) של המיליארדר טדי שגיא פותחת את הארנק בפעם השנייה בשבוע האחרון ורוכשת שוב חברת משחקים. הפעם רוכשת החברה את חברת פיתוח המשחקים הישראלית Funtactix. הרכישה מגיעה לאחר החלטה אסטרטגית שקיבלה playtech על הקמת משחקי מובייל, שאינם קשורים להימורים.

מחזיקה בהסכמים עם האולפנים הגדולים בהוליווד

Funtactix (פנטקטיקס) הוקמה בשנת 2006 על ידי ירון לייפנברג, סמנכ”ל הטכנולוגיות של החברה, שעבד לפני הקמתה במיקרוסופט ואילן גרייצר המעצב הראשי שלה, שעבד בעבר ב-Warner Bros, ועזב בינתיים את החברה. היתרון הגדול ביותר של החברה הוא ההסכמים שהיא חתמה עם אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד וחברות הפקה שונות ובמסגרתם היא מחזיקה בזיכיון לפיתוח משחקים של מספר מותגים חזקים ביניהם: “פאוור ריינג’רס”, “משחקי הרעב” ו-Creed, המבוסס על דמותו של המתאגרף האגדי מסדרת סרטי ‘רוקי’ ועוד. החברה החלה את דרכה בפיתוח משחקים למחשב האישי וכמובן עם עלייתם של הסמארטפונים היא העבירה את המיקוד שלה לפיתוח משחקים למובייל.

playtech תשלב את Funtactix בחטיבת ה-FTX Games שלה, שפועלת כמותג נבדל ונפרד מפעילות ההימורים שלה. היעד של playtech הוא דריסת רגל בשוק משחקי המובייל שמוערך ב-36.8 מיליארד דולר, כשרכישות מהסוג הזה יאפשרו לה כניסה ללא ההשקעה העצומה ברכישת שחקנים. למרות זאת חשוב לזכור שמדובר בשוק רווי מאוד ותחרותי מאוד עם מתחרות קשוחות כמו Supercell שאחראית על מותגים כמו Clash of Clans ו-Clash Royale ו-King, שאחראית בין השאר על אחד ממשחקי המובייל המצליחים בכל הזמנים: קנדי קראש. 20 עובדי Funtactix יצטרפו ל-4,500 העובדים של playtech, שערכה כיום נאמד ב-3.6 מיליארד דולר. למרות שסכום העסקה לא פורסם, הרי שממידע שהגיע אלינו הוא עומד על כ-8.5 מיליון דולר, שחלקו מותנה בהישגים. כלומר מדובר למעשה בהפסד לקרנות שהשקיעו בחברה – JVP ו-Benchmark.

שמעון עקד, מנהל התפעול של playtech, מסר בתגובה לעסקה: “הרכישה של Funtactix, בנוסף לרכישה של Plamee ו-YoYo Games, מאפשרת לנו להציע חבילת תוכן ותוכנה לשחקנים, למעצבים ולגופים נוספים כולל האולפנים והמותגים הגדולים בעולם”.

וידאו: הטריילר הרשמי למשחקי הרעב של Funtactix

לקריאה נוספת:

פלייטק של טדי שגיא רוכשת את Quickspin השוודית ב-55 מיליון דולר

מאת גיא שושן

קשה להאמין שעברה כבר שנה מאז E3 של שנת 2015. בתערוכה הגדולה שתיערך בלוס אנג’לס בין ה-14 ל-16 ביוני צפויים להיחשף משחקים חדשים ומרגשים, פרטים מעניינים לגבי משחקים שכבר נחשפו ואם ניתן להאמין לשמועות – גם הצגה של חומרה חדשה. בואו ניגש ישר לעניין ונראה מה כל חברה עשויה להציג במסיבות העיתונאים של E3 לשנת 2016.

הזדמנות ל-EA לפצות על האכזבה מאשתקד

החברה הראשונה שתנסה להרשים את אנשי התקשורת שיפקדו את אולמות התצוגה היא Electronic Arts. אחרי מסיבת העיתונאים השנויה במחלוקת של שנה שעברה, אפשר רק לקוות שהפעם נקבל קצת יותר ממשחקי מובייל ושיחה מעמיקה עם אגדת כדורגל. למזלנו, יש סיבות טובות להאמין שכך יהיה. אמנם הפרטים מועטים, אבל אנחנו יודעים שהחברה עובדת במרץ עם אולפנים כמו Visceral, שבראשו עומדת אחת היוצרות של סדרת Uncharted, ו-Respawn שעובדת על משחקים חדשים בעולם של מלחמת הכוכבים, זאת בנוסף ל-Battlefront 2 שבדרך. מעבר לכך, בחודש מאי האחרון הכריזה EA על מחלקה פנימית חדשה בשם Frostbite Labs, שתהיה אחראית על יצירת חוויות מציאות וירטואלית חדשות. סביר להניח שלא נראה חשיפה מלאה של כל הכותרים האלו כבר ב-E3, אך יחד עם Mass Effect Andromeda, Battlefield 1 ו-Titanfall 2 שצפויים להגיע עד סוף שנת 2017 – בעתיד הנראה לעין Electronic Arts תצליח לרצות אותנו.

בת’סדה חוזרת לסיבוב נוסף אחרי טבילת האש הראשונה

אחרי הופעת הבכורה שלה בשנה שעברה, חביבת הקהל תחזור ותערוך מסיבת עיתונאים בתערוכת E3 גם השנה. קשה לנחש מה בדיוק נראה, אך נוכל להיות כמעט בטוחים שנשמע על Dishonored 2 בהרחבה, על ה-DLC הבא של Fallout 4 ועל המשך דרכו של DOOM. אך אלה לבדם לא בדיוק מצדיקים מסיבת עיתונאים שלמה, ולכן אפשר לצפות להרבה קלפים סודיים בשרוול של בת’סדה. לאחר ההצלחה והאהדה המסחררת לכותר האחרון בסדרת Wolfenstein משנת 2014, לא נהיה מופתעים אם נזכה להצצה לעתיד הסדרה או לפחות לפרויקט הבא של הסטודיו הצעיר MachineGames. הופעות אפשריות נוספות הן של פרויקט חדש מבית Tango Gameworks ששחררו בשנת 2014 את משחקם הראשון, The Evil Within ואולי אפילו חזרה של BattleCry אל הכותרות, כמובן בהנחה שהוא עדיין בפיתוח. כנראה מוקדם מדי לבקש כותר חדש בסדרת The Elder Scrolls, אך אולי הגיע הזמן לחשיפה מחודשת של Prey 2?

האם מלחמת הקונסולות עומדת לעלות שלב?

מיקרוסופט היא הראשונה מבעלות פלטפורמות המשחק שתעלה לבמה. היא כבר הודיעה שמסיבת העיתונאים שלה תיערך 90 דקות בדיוק. על פי השמועות, החברה האמריקאית צפויה להציג שני דגמים חדשים של קונסולת ה-Xbox One: האחד דגם קטן בכ-40% מהקונסולה המקורית ובעל יכולת לניגון וידאו ברזולוציית 4K, והשני, שנקרא Scorpio, הוא דגם מחודש עם חומרה חזקה מהגרסה המקורית באופן משמעותי. שמועות נוספות מדברות על כך שהשדרוג החומרתי נועד, בין היתר, לתמוך בשימוש באוקולוס ריפט על הקונסולה. במידה ושמועות אלו נכונות, הרי שיחד עם הגרסה החדשה של הפלייסטיישן 4 נראה שמלחמת הקונסולות נמצאת על סף הסלמה נוספת.

לקראת שדרוג?

אך גם אם לא נזכה לחזות בדור הבא של Xbox כבר ביוני הקרוב, למיקרוסופט לא חסרים משחקים להציג. במהלך השנה שחלפה החברה הציגה עשרות משחקים חדשים שיעשו את דרכם לקונסולה, ובהחלט ניתן לצפות לקבל עליהם פרטים חדשים ב-E3 הקרוב. בין המשחקים שעליהם כנראה נקבל פרטים חדשים (או אפילו תאריכי יציאה) תוכלו למצוא את Gears of War 4, Crackdown 3, Forza, Recore, Sea of Thieves והרשימה עוד ארוכה. מעבר לכל אלו, תוכלו להיות בטוחים שלמיקרוסופט יש לא מעט משחקים לחשוף לראשונה בתערוכה הקרובה (Halo חדש מישהו?), יחד עם הכרזות על משחקים נוספים לרשימת התאימות-לאחור בין ה-Xbox One ל-Xbox 360, חדשות על צעדים נוספים בתהליך איחוד הקונסולה עם ה-PC ואולי אפילו הדגמה חדשה ל-Hololens המסקרן.

התחזית: מבול של משחקים

יוביסופט לא בדיוק מסתירה את התכניות שלה לגבי העתיד. לראיה, כבר בחודש האחרון הציגה החברה את תכניותיה עד לסוף שנת הכספים הנוכחית, שנגמרת במרץ 2017. בין המשחקים שצפויים לצאת עד אז תוכלו למצוא את Tom Clancy’s Ghost Recon Wildlands, Watch Dogs 2, South Park: The Fractured But Whole, For Honor וקניין רוחני חדש לחלוטין. את כל אלה סביר להניח שנראה בתערוכה הקרובה ובמקרה והחברה באמת מתכננת לשחרר אותם בפרק הזמן שהוכרז – הגיוני שנקבל גם תאריכי יציאה קונקרטיים. וכמובן, The Division שזוכה ללא מעט ביקורת לגבי השינויים שבוצעו בו מאז השחרור, צפוי לקבל הרחבות נוספות וזו הזדמנות לזכות חזרה באמונם של השחקנים.

החברה הודיעה בתחילת השנה כי לא ישוחרר משחק חדש בסדרת Assassin’s Creed השנה והאמת היא שנתפלא אם הוא יחשף כבר בחודש יוני הקרוב, אך יתכן כי הסרט החדש שמבוסס על הזיכיון יקבל דקות שידור ומי יודע – אולי Assassin’s Creed Rogue, שהיה זמין עד כה רק לקונסולות הדור הקודם ול-PC, ימלא את החלל בהוצאה מחודשת ל-PS4 ול-Xbox One?

סוני מכינה את התותחים הכבדים

מדובר באחת השנים הגדולות ביותר מבחינת סוני. עם Playstation VR, שמועות מבוססות על גרסה חדשה ומשופרת של קונסולת ה-Playstation 4 ושלל משחקים חדשים באופק – אפשר לומר בביטחון שלחברה היפנית תהיה עבודה רבה בפריסת החשיפות לאורך החודשים הקרובים. בכל הנוגע לקונסולה החדשה, השמועות דווקא מדברות על חשיפה במהלך שבוע המשחקים בפריז, ולאור השמועות על ה-Xbox One Scorpio יתכן שמדובר בצעד חכם שיעניק להם זמן להיערך ולהגיב בהתאם.

בדומה למיקרוסופט, גם לסוני יש לא מעט על מה לדבר בגזרת המשחקים. אמנם השמועה ברחבי האינטרנט היא ש-Horizon: Zero Dawn נדחה לשנה הבאה, אך מה שבטוח הוא שהמשחק המרשים מבית Guerilla Games יקבל הדגמה נוספת במסיבת העיתונאים. מקורות פנימיים מספרים כי המשחק הבא של Studio Bend יקרא Dead Don’t Ride ואחרי 5 שנים ללא משחק משמעותי אחד, אין ספק שהגיע הזמן להציג את הפרויקט הבא שלהם. אך כמובן שהשמועות לא נגמרות שם: קיומו של Destiny 2 כבר מזמן לא סוד, ולאור הרומן העסקי של סוני ו-Bungie במשחק המקורי – זה בהחלט המקום לחשוף אותו.

הכרזות נוספות שסביר להניח שנקבל הן, בין היתר, תאריך יציאה ל-The Last Guardian (אני לא מאמין שכתבתי את זה), תאריך יציאה ל-Persona 5 במערב, משחקים חדשים ל-Playstation VR, פרטים חדשים על Call of Duty: Infinite Warfare ועל החידוש של Final Fantasy 7. כמובן שלסוני יש עוד המון כדורים בקנה וקרוב לוודאי שיחשפו פרויקטים חדשים שטרם שמענו עליהם. אחרי תאטרון החלומות מהשנה שעברה – יש הרבה למה לצפות.

הלימבו של נינטנדו

נינטנדו נמצאת כרגע בחלל המוזר שבין מותה של קונסולה אחת לבין הולדתה של אחרת. החברה היפנית האהובה כבר דאגה לתיאום ציפיות והכריזה כי המשחק היחיד שיוצג ובו מבקרי תערוכת E3 יוכלו לשחק בו הוא The Legend of Zelda הבא. זה אולי נשמע מעט מוזר, אך נינטנדו בהחלט חייבת לנהוג בזהירות בכל נוגע לקונסולת ה-Nintendo NX המסתורית ולהוכיח שזלדה החדש, שנדחה פעמים כה רבות, היה שווה את הציפייה. בנוסף, במקום מצגת Nintendo Direct המסורתית יוצג גיימפליי חי ראשון ממשחקי הפוקימון Pokemon Sun ו-Pokemon Moon ויתקיים סשן שאלות ותשובות עם אחד ממפתחי Pokemon GO.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר Geekloid

התגעגתם לנייתן דרייק (Nathan Drake)? אם כן, צריך כבר לומר שהיה שווה לחכות. ואם אתם אתם לא מכירים את סדרת המשחקים המוצלחת שהפציעה לראשונה עוד בשנת 2007, אז ממש כדאי לכם להצטרף עכשיו. לא מאוחר מדי, למרות שמדובר כבר במשחק הרביעי בסדרה. והאחרון. כך או כך כדאי שתפנו זמן ביומן, נתקו את הטלפון והדליקו את הקונסולה. המסע הזה ישאיר אתכם פעורי פה.

צריך לומר, הציפייה למשחק הזה הייתה ארוכה ומייגעת. חברת הפיתוח Naughty Dog לא חסכה בטיזרים ומידע שצף מידי כמה חודשים ברחבי הרשת. מה גם שהמשחק נדחה כמה פעמים והתחיל לייצר באזז די רוגז סביבו מצד המעריצים המושבעים של הסדרה. אבל כנראה שהחבר׳ה שם בפיתוח ידעו מה הם עושים. רק לאחרונה קיבלנו כמה דוגמאות למשחקים, שאמנם יצאו בזמן שנקבע והוכרז, אבל עדיף היה שהיו נדחים ויוצאים לאוויר חפי בעיות ובאגים.

אין ספק שחברות הפיתוח היום נמצאות תחת לחץ אדיר, גם לייצר משחקי קונסולה ברמה גבוהה וגם לעמוד בציפיות הקהל ויחסי הציבור. כולם יודעים, הבאזז שעומלים כל כך קשה לייצר, יכול להפוך במהרה לחרב פיפיות אכזרית. אבל במקרה שלנו, הסבלנות, יחד עם שחרור של סרטוני גיימפליי מפתיעים, שמרו את גחלת הציפייה בוערת וחמה. ואכן, כשהמשחק שוחרר לבסוף, קיבלנו מוצר שלם ומוגמר שהשכיח לחלוטין את שלבי טרום ההשקה.

התלמיד עלה על המורה

למי שלא מכיר, Nathan Drake הוא גיבור משחקי ההרפתקאה שנועד אז בשנת 2007, לתת מענה מצד סוני לשודדת המפורסמת מיקרוסופט – הלא היא לארה קרופט מטומב ריידר. והיום, לאחר שקיבלנו בשנה האחרונה שני כותרים משתי הענקיות הללו, אפשר להגיד בפה מלא, התלמיד בהחלט עלה על המורה. למרות הביצוע הטוב של טומב ריידר האחרון, הכותר הנוכחי נמצא במדרגה אחרת לגמרי. מיד נגיע לזה.
אז לאחר כמעט עשור, אנחנו מקבלים את הכותר הרביעי של הסדרה, שגם מבטיח להיות האחרון, כפי ששם המשחק מביע בגאווה. וכמה שקשה היום בכלל לייצר משחק סוחף באמת, קשה הרבה יותר לייצר משחק המשך כזה.

ולמי שיישחק את השעות הראשונות של המשחק ולא ימשיך הלאה, ייתכן מאוד ויתקל בתחושה שהכותר הנוכחי הזה לא מביא איתו הרבה חדש לסדרה. אבל בשורה התחתונה המצב בדיוק הפוך. נראה שפשוט הפעם, לעומת משחקים קודמים בסדרה, חברת הפיתוח עצרה עצמה והתאפקה עם האקשן האמיתי של המשחק. במקום לירות את כל התותחים הכבדים בהתחלה, נתנו לנו זמן רגע להכיר את הנרטיב ולהתחבר לדמויות, שנייה לפני שהמסע הזה יוצא מכלל שליטה. הפעם, ההתרגשות הגדולה נבנית בקפידה.

המשחק מתחיל עם סיפור עבר של נייתן שמציג לנו גם את השותף העיקרי שלו למסע הנוכחי, אחיו הגדול סאם. מי שלימד את נייתן כל מה שהוא יודע. מבלי לייצר יותר מדי ספויילרים, סאם הוא הסיבה לכך שנייתן יוצא שוב למסע חיפוש אוצרות וסיכון חיים, והוא במידה רבה גם הסיבה לכך שזה המסע האחרון של הגנב האהוב הזה.

ובשלב זה מילה קצרה על קטעי המעבר של המשחק. חייב להודות, אין הרבה משחקים, שלא תעבירו בהם את קטעי המעבר. לפחות חלק מהם, גם אם חלק קטן. לא חושב שזכור לי משחק שלא העברתי, ואפילו לשנייה, את קטעי המעבר ודילגתי מעליהם הלאה להמשיך במשחק. ויש הרבה מהם. וכאן צריך לתת שבח גדול מאוד ליוצרי הסדרה, שהצליחו לחבר נרטיב מעניין, מצחיק ומרגש באמת. עם דמויות שקל להתחבר אליהם, ועם קטעי מעבר שמרגישים הרבה יותר כמו סרט טוב מאשר משחק אינדיאנה ג׳ונס. בהחלט משימה מורכבת בימנו.

והנה די מהר אתם תשאבו אל עולמו של נייתן, אל השיקולים שלו ואל הסיבה לצאת שוב אל האוצר האבוד הבא. ואם לא אמרנו, בזמן שהמשחק נעדר מהקונסלות שלנו, קרו כמה דברים. נייתן כבר הפך איש משפחה והתחתן עם אלנה Elena שנראית כל כך שמחה לקבל את הגיבור שלה מחוץ לעולם הסכנה. ובכן, לא לאורך זמן. רק אומר שסאם שואב את נייתן חזרה למשימת כל המשימות, שתהיה גם המשימה האחרונה שלו.

ובכן, ׳בלית ברירה׳ אנו יוצאים שוב למסע של חיפוש אוצר אבוד. מסע שעתיד לקחת אותנו לאזורים אקזוטיים, איים רחוקים, יבשות שונות והמון מסכים מלאים בגרפיקה עוצרת נשימה. וכרגיל, הכותר הזה מפגיש את נייתן עם אין ספור פעמים בו הוא נאלץ לטפס, לטפס ועוד פעם לטפס (כמה כוח יש לבחור הזה?) כדי למצוא את הדרך הנכונה למעלה, ולפעמים למטה.

המשחק הזה מציג את טכניקת המשחק הכי טובה שראינו עד כה בכל הקשור למכניקת הטיפוס וזויות הצילום המלוות את ההתרחשות. פשוט תענוג שנותן מיד תחושה שלגיבור שלנו יש יכולות אדירות שרק מחכות שנבחן אותן.

ובשלב זה ראוי לציין שני אלמנטים מרכזיים נוספים שעברו שדרוג ושיפור אדיר. ראשית, אתם עתידים להיתלות מחבל יותר מפעם או פעמיים במשחק הזה. מבחינת המכניקה של האלמנט הזה, צריך לומר שמדובר ללא תחרות בביצוע הטוב והאינטואטיבי ביותר שפגשנו במשחק וידאו.

לנייתן היכולת להתנדנד באמת לכל כיוון שיבחר, והמשחק דוחף אתכם כל הזמן לנסות את אפשרויות הכיוונים השונים כדי למצוא תחבולות חדשות להמשיך הלאה במשחק. לא רק, אלא שיש חשיבות אמיתית לעוצמת הנדנוד ולרגע שבו אתם משתחררים כדי להיתפס על אדן האבן הבאה. האלמנט הזה מביא איתו, ללא ספק, כמה מרגעי השיא של המשחק.

בנוסף, תאלצו להשתמש באופן נרחב בחבל הקרס שלכם winch, שבעזרתו תיתלו על ענפים רחוקים, עצים, נברשות ומה לא. גם כאן, תוכלו לטפס למעלה ולמטה ולהתאים את עוצמת ומרחק הנדנוד שלכם כדי למצוא את הנתיב הנכון הלאה. שוב ביצוע טכני יוצא מהכלל שמרגיש קל לתפעול מהרגע הראשון. ואם כבר הזכרנו אלמנטים חשובים, אז כל האזורים החלקים של המשחק (בוץ, אבנים קטנות, מים וכו׳, כולם ברמה גרפית מדהימה) גם יפתיעו אתכם, וגם יעניקו עוד מימד של אקשן מיוחד להרפתקאה הזו.

שוב, אין הרבה משחקים לינאריים שמצליחים לייצר סביבה מרשימה כזו שמפתיעה כל הזמן. ובכלל, לא זכור לי משחק ׳מנהרה׳ שכזה המצליח ממש להרגיש כמו משחק עולם פתוח. מדובר בהישג פיתוחי יוצא דופן. המשחק אמנם מוביל אותך בנתיב קבוע אבל לרגע לא מרגיש כך. העולם עשיר ורחב. ובהמשך לאלמנט המפתיע, הכותר הזה מלא ברגעים בו אתם מרגישים בטוחים על הסלע או הגשר שמיד מתמוטטים, ושולחים אתכם לנקודה אחרת כדי להשלים את המסך. שוב, קשה להפתיע אותנו כבר היום, אבל המשחק הזה עושה את העבודה נהדר.

ואם הייתה לכם סבלנות קלה בפרקים הראשונים, אתם עתידים לקבל את המשחק הנפלא הזה במלוא הדרו בהמשך הדרך. מעבר לקטעי הטיפוס והחיפוש של המשחק, אתם תיתקלו בקרבות יריות שלא רק שאינן מפריעות לעלילה, אלא הופכות את החוויה לכמעט מושלמת.

נכון, מדובר עדיין על חווית ירי רחוקה יחסית, ומבחינה של קרבות מגע קרובים, למשחק הזה יש עוד כברת דרך ללכת. אבל אם נשאר רגע בקרבות הירי צריך לומר, ראשית הגרפיקה של הכדורים השורקים פשוט מעולה וכלי הנשק השונים מרגישים נוח לתפעול. אבל היתרון הענק של המשחק הזה הוא באפשרויות שהוא מעניק לשחקן כשהוא נתקל בסצנה שכזו. תוכלו לבחור אם לנהל את קרב היריות למשל, תוך כדי טיפוס על עץ, בית או סלע או אפילו תוך כדי התנדנדות על חבל.

אין ספק שהאפשרויות האלו מעניקות לשחקנים מימד דינמי ומרגש במיוחד שלא פגשנו ביותר מדי משחקים עד היום. ואם תבחרו למשל להתגנב בשקט כפי שהרבה מאיתנו אוהבים, אז הפעם תוכלו למצוא אזורים בעלי עשב גבוה שיעניקו לכם מחסה מושלם עד לחיסול הבא. מה שכן חסר כאן, זאת האפשרות למשל למשוך אלייך את הבריונים השונים וכך לשפר את אסטרטגיית התקיפה שלך. מטבע, אבן, חתיכת מאובן עתיק שאפשר לזרוק. משהו. עם זאת, הקרבות אינם קשים מדי ולכן גם בלי האפשרות הזאת אתם עתידים להנות מסצנת ירייה יפה ומרגשת.

ועוד דבר שהמשחק הזה עושה מצוין. האיזון בין מימדי המשחק הוא פשוט מעולה. למרות שקטעי הטיפוס בסופו של דבר מאוד חוזרים על עצמם, השילוב בין פתרון החידות, לקטעי הירי, קטעי המעבר, הנסיעה בכלי רכב, ביחד עם קטעי החיפוש והשוטטות מייצרות משחק עם איזון נהדר באפשרויות המשחק. בצורה זו קשה להשתעמם במימד אחד של המשחק והנרטיב מצליח תמיד לסחוף אתכם הלאה.

אז כאמור, מעבר לקטעי הירי, החיפוש והטיפוס, תוכלו גם להתנסות בקטעי רכיבה מרשימים. לראשונה בסדרה, תעלו על ג׳יפ 4×4 (במדגסקאר המדהימה) עם יכולות שיטוט עצמאיות בדרככם למצוא את הנתיב הנכון. וזוכרים את חבל הקרס מלמעלה? אז יש לכם אפשרות נוספת להשתמש בו גם באופן מובנה ברכב, כדי לקשור אותו לעץ או עמוד גדול וכך למשוך את הרכב במעלה אזור תלול. אלמנט, שאמנם לא נראה מורכב מדי, אבל שלא פוגשים יותר מדי במשחקי וידאו. עשו כאן מאמץ פיתוחי גדול כדי שאנחנו נהנה.

וזו לא תהיה ההתנסות היחידה שלכם בנסיעה פרועה. הכותר הזה ייקח אתכם למסע ירי ונסיעה מהטובים שנראו אי פעם, תוך שאתם מקפצים מרכב לרכב ומחסלים אויבים שמתקיפים מכל כיוון. יש בכותר הזה סצנות אקשן שגם בסרט הכי טוב לא תמצאו. בהבטחה. ואם אתם לא מאמינים, תציצו בקטע הוידאו שמצורף כאן:

ושלא תחשבו שאתם תבלו רק על אדמה יציבה. עולם המים של המשחק יציג לכם עוד אלמנט מרשים ביופיו ומלא בגילויים מענינים. נייתן מתגלה כצולל מוכשר למדי וגם יכולות הניווט שלכם בים יעמדו למבחן.

וכפי שכבר הבנתם מתוך הדברים, מבחינה גרפית אין הרבה מה להוסיף. פשוט ביצוע יוצא מהכלל. אולי רק הגרפיקה של הים טעונה שיפור קל. אבל באמת הכותר הזה מביא איתו מסכים שונים ומגוונים, מכל סוגי מזג האוויר כמעט, מעל ומתחת לאדמה, בים וביבשה, ומכל סוג אפשרי של טבע ושטח. מבחינת משחקי האור והצל, אנו פוגשים כאן את הביצוע הטוב ביותר במשחקי וידאו. פשוט צריך לראות כדי להאמין.

וכדי לחגוג כזאת גרפיקה ברמה כזו, המפתחים מעניקים לכם אפשרות מובנית של צילום המשחק ב-photo mode. כמה מתבקש בדורנו, דור הסלפי הרגיל לתעד את חייו בכל שנייה שעוברת. ובעזרת הכלים של האלמנט הזה, תוכלו לייצר תמונות משחק מרשימות במיוחד. בונוס קטן ונחמד לחובבי הצילום שביניכם.

ובכלל למי מכם שמכיר את the last of us מבית היוצר של Naughty Dog אז יהיו רגעים שבהם תרגישו מבולבלים באיזה משחק אתם. הסאונד, האלמנטים השונים שמפוזרים במפה, החדרים החשוכים, יזכירו לכם מאוד את הסדרה הזו (במיוחד בקטעי המשחק של נייתן הילד).

אז המשחק הזה הוא בעיקר משחק סולו קלאסי, ולמרות שתוכלו לרגעים קלים לשחק גם בדמותו של סאם האח, או נייתן הילד ואלנה, אבל בגדול מדובר במסע יחיד. והאמת שהתוספת של סאם למסע לפעמים רק מורידה מאיכות המשחק הזה ומרגישה די מאובנת וצפויה. מעת לעת היא מזכירה לנו שמדובר במשחק וידאו, אם לרגע נסחפנו. העזרה שלו מסתכמת בעיקר בסולם גנבים שחוזר על עצמו מספר רב (מדי) של פעמים והוא לעיתים ינחה אתכם בנתיב הנכון אם תלכו לאיבוד. אבל בגדול, קטעי המשחק בהם אתם לבד מרגישים יותר מוצלחים.

ולמרות שמדובר בחווית סולו מהוקצעת, החבר׳ה מ-Naughty Dog לא עשו את הטעות הנוראית (שעשו משחקים אחרים לאחרונה) והשאירו את המשחק ללא מולטיפלייר. ויחסית, מדובר בחוויה לא רעה בכלל שתמשיך את האקשן של המשחק ברגע שתסיימו את הקמפיין המושקע. כאן תוכלו לחוות את המשחק דרך מגוון דמויות עבר והווה. המשחק משתמש בכל היתרונות הענקיים שלו ממשחק הסולו כדי להעניק חווית אונליין טובה מאוד. היכולת לטפס על מגוון עצמים, חבל הקרס ומכניקת הירי הטובה. תוכלו להחיות חברים כמו באינספור משחקי מולטיפייר אחרים, לחבור בעבודת צוות ולהשתמש בשיטת הירי תחת מחסה כמו בקמפיין הראשי. תוכלו גם לשוטט בעולם הנפלא שבנו המפתחים בחופשיות יחסית. כשמחברים את שלל האלמנטים נשארים עם חוויה איכותית למדי שנראית נהדר. בהחלט לא גולת הכותרת של המשחק אבל אלמנט משלים שיעזור לכם להמשיך לשחק במשחק המרשים הזה.

לסיכום

המשחק הזה הוא ללא ספק הסיום הראוי לסדרה המצוינת הזו. ולא רק אלא שהוא המשחק הטוב ביותר בסדרה. הציפייה הגדולה השתלמה ובסוף קיבלנו משחק וידאו חדשני שיודע להעניק רגעי אקשן וריגוש. הגרפיקה של המשחק פשוט מדהימה ומדובר באחד המשחקים הכי סוחפים שיצאו מאז ומעולם. בוודאי של חברת הפיתוח הזו. יתרה מזו, הכותר הנוכחי הוא עד כה המשחק המוצלח ביותר בעולם הקונסלות של שנת 2016. למי שמכיר וגם למי שלא, אין הרבה מה להתלבט, לא מדובר בחוויה שכדאי לכם לפספס. אז מתחו את האיברים טוב טוב וצאו עם הגנב השרמנטי הזה למסע מפואר ומרגש פעם אחרונה בהחלט.